|
האם תחזיק הפסקת האש מעמד?
|
|
|
כולנו זוכרים את המשל המפורסם על השועל, שחמד את הגבינה, שהייתה ברשותו של העורב.
"שועל שוחר לטרף
ערום ורב-בינה
ראה במרום צמרת
עורב ובפיו גבינה.
"שח השועל, דחילק
זמר לי, מר עורב.
והעורב ענה, חבוב,
אינני מסרב.
אך רק פצח רינה
נפלה לו הגבינה.
והשועל פעור לוע
מיהר אותה לבלוע..."
שר פעם בני ברמן. שירו הזכיר לי את המשל המפורסם, המצוי בגרסאות שונות בהרבה תרבויות. כשהיינו קטנים, נהגנו להגיד, "שניים רבים, והשלישי מרוויח". אם השלישי יודע את מלאכתו – כמו הנשיא חוסני מובארק – הרי הוא לא ינקוף אפילו זרת, ויקבל את כל הפירות מ"עופרת יצוקה".
בינתיים נראה, כי לחמאס, שלכאורה אינו צד להסכמים, יש עניין לשמור על הפסקת-האש. הארגון צריך לעשות הצגה, שהוא קיים, ולא נפגע, כדי לחזור לשגרת עבודתו. שנה היא תקופה ארוכה, ותאפשר לאירן ולחמאס לשקם את תשתית המחבלים, שנהרסה. כיוון שלא סיימנו את העבודה, נצטרך לעשות את המלאכה שוב.
מבצע "חומת מגן" הצליח, כיוון שכוחות צה"ל השיגו שליטה בשטח. רוח עוועים נוראה עברה על מדינת ישראל ועל מערכת הביטחון שלה. יש מי שלוקחים סמים, כדי לברוח מהמציאות. אחרים – כמו רבים בעלית הישראלית – המציאו לעצמם הזיות, והן סוגדים להן. אחת מהן הינה אי-חשיבות השטח. העלית הישראלית בנתה הרבה מגדלים באוויר, כדי לאושש את הזייתה, וכולם קרסו כמו איש שלג בחמסין.
אחרי הצלחת "חומת מגן", ממשיכים כוחות צה"ל והשב"כ לבסס את שליטתם בשטח יהודה ושומרון. לכן, כנראה, יורים על הנגב המערבי ועל גדרה ולא יורים על נתניה, על חדרה ועל עפולה. מפלס ההזיות הגיע, כידוע לרמות אדירות, וה"מומחים" התנבאו, שאפשר לעשות את שטות ההינתקות. כידוע, מרבית ה"מומחים" הללו היו בעד הבריחה מדרום לבנון ובעד סכלות אוסלו. ולא אציב כאן קישור מביך להזיותיהם בטרם ההימלטות מציר פילדלפי ומחבל קטיף.
|
|
אבי הציע במוצאי-שבת, מיד אחרי מסיבת העיתונאים לפתיחת תעמולת הבחירות של אולמרט ושל ברק, כרזה לסיכום הפסקת האש:
"הפסדנו עוד מלחמה / באסה".
אין לי יותר מה לומר, אך מגיל צעיר איני יכול לשתוק; ולכן הבאתי כרזות קודמות, שהציע אבי ל"עופרת יצוקה" – לבחירתכם:
"לא רוצים לנצח / מה תעשו לנו?"
"לא חשוב הניצחון / העיקר ההשתתפות".
"מיליון אזרחים במקלטים / שווים 16 מנדטים בסקרים".
"העיקר ש[ציפי] לבני / הביאה אותה בנסיעה לפריז".
"חמאס אינו המטרה, / הוא רק האמצעי".
|
|
כבר שנים אני מציע לאמץ שיטות, שהצליחו במקומות רבים בלוחמה בטרור: חיסול הנהגת הטרור בשיטתיות. האמריקנים ניסו זאת בדרום-מזרח אסיה (מבצע "פניקס") וגם נגד ראשי משטר הבעת’ בעירק. הבריטים עשו זאת לטרוריסטים הקתוליים בצפון אירלנד. זה מצליח.
כלומר, צריכים – מלבד הריסת תשתית חמאס – גם לפגוע במנהיגי הארגון. לשם כך דרושה מדיניות של חיסול, שלא תכיר בהפרדה המלאכותית בין מנהיגים פוליטיים לבין מנהיגים צבאיים. זהו עוד בלוף, שארגוני הטרור ממציאים, ולא משכנע אף אחד – פרט לתמימים בישראל.
מבצע צבאי חשוב לניקוי שטח. כדי שלא יצמחו בו מחדש עשבי בר – יש לחסל כל אחד ממנהיגי הארגון. עד איזה דרג? שאלו גנן. גם נצר, שמץ, קטן, של עשב בר יכול להתחדש, ולגדל יער שלם של צרות צרורות.
למרות הפסקת הלחימה, צריכים להמשיך בחיסולים הממוקדים. כנראה, זה האמצעי היחיד, המרתיע את מנהיגי המחבלים. רק מעט בכירי מחבלים חוסלו במהלך מבצע "עופרת יצוקה" (ניזאר ריאן ונביל אמרין, אחד בינואר; חוסאם חמדן, ארבעה בינואר; סעיד סיאם וצלאח אבו-שרח, 15 בינואר). יתר על כן, רשימת החיסולים בשנת 2007 (מוחמד אבו נעמה, עזיז חילו, מאג'ד בטש ומחמוד עווד, 21 במאי) ובשנת 2008 (עבדאללה אלראסין, אפריל; מועתז דורמוש, 17 ביוני) דלה מאוד, ומעידה על "יובש" בתחום הזה. יש מטרות בשפע, אך כנראה, חסר מודיעין, שיאפשר את הפיכתם לשאהידים. או, שמא חסרה למנהיגינו החלטה להילחם עד חורמה במחבלים.
עשרות בכירים בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי מסתובבים עדיין חופשיים (חלקם מסתתרים – אולי בשטח רצועת עזה), ופועלים נגדנו. חאלד משעל יושב לבטח בדמשק, וזוכר היטב את רגעיו הכמעט אחרונים ברבת-עמון. אחמד ג'עברי רק נפצע בניסיון לחסלו בקיץ 2004. מוחמד דף נעלם מאז ההתנקשות הכושלת בחייו בספטמבר 2002. למרות זאת, המשיך לפעול. גם הניסיון האחר להתנקש בחייו ביולי 2006 לא צלח – אם כי נמסר, כי דף נפצע קשה, והוצא מכלל פעולה. רמדאן עבדאללה שלח, מזכיר הג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני, נופש בדמשק, בעוד חבריו, ד"ר מוחמד אלהנדי ועבדאללה אלשמי, ישבו בעזה עד המבצע.
מתחתיהם יש עוד הרבה מנהיגים, שעדיין לא זכו לטעום את ההנאות, המובטחות לשאהידים בגן-עדן. וכפי שמיוחס לגנרל נורמן שווארצקופף, "סליחה היא תפקיד הבורא. תפקידנו – להביא את המנוולים במהרה למשפטו".
"במערכת הביטחון כבר הבינו היטב... כי האפקט של המהלך האווירי עומד בפני מיצוי" – כתב במהלך המבצע אמיר בוחבוט באתר nrg – "וכדי לצרוב "שוק והלם" לא רק בקרב הרחוב הפלשתיני, אלא בעיקר בקרב ההנהגה צריך להעלות שלב ולשוב לסיכולים הממוקדים...".
|
|