1) קודם שנבדוק שאלת המנהיגות, נברר מי נכלל בהגדרת "הימין" ואז נגלה הפתעות; אין חולק כי המינוח "המחנה הלאומי" כולל את הקריטריונים כדלקמן:
א. התנגדות לכינון מדינת פלשתין בין הים לירדן.
ב. סירוב לשינוי הזהות היהודית של מדינת ישראל ומניעת הפיכתה למדינת כל אזרחיה.
ג. דרישה מכל אזרח במדינה – נאמנות כתנאי לאזרחות (והכוונה לא רק לערביי ישראל, אלא גם ליהודים אשר פועלים לאיין קיום מדינת ישראל כמדינת העם היהודי).
2) עפ"י המבחנים הללו, תנועת הליכוד אינה נמנית על המחנה הלאומי, שכן נתניהו אמר ולא אחת, כי ביו"ש ניאלץ לעשות ויתורים כואבים (משמע – מתן שטחים לצורך כינון מדינה ערבית); כיום – נתניהו מסרב להודיע ברבים כי הליכוד מתנגד לכינון פלשתין (ראה פנייה גלויה של סוזי דים מראשי מטות ערים)! הליכוד לא עשה דבר כדי להפסיק את מסע החילון של המדינה, שנמשך מזה עשורים; לא פעל לעצור פעילות מסחרית ענפה בימי שבת וחג; תקע סכינים בגבו של שר המשפטים דניאל פרידמן, כאשר זה נלחם – כמעט לבדו – נגד מערכת המשפט, בדרישה כי זו תמנע "מלנהל" את המדינה; למרות ההצבעה בוועדת הבחירות המרכזית לפסול את רשימות בל"ד ורע"מ, בני בגין נשלח לתקשורת כדי לומר שיש להזהר בפסילת רשימות (קרי – ביד אחת מרימים דגל לוחמני וביד האחרת דגל פיוס ומתינות). הליכוד תמך בזמנו בפסילת תנועת 'כך' (קיווה לגרוף לעצמו את תומכי 'כך'), וכעת הוא אוכל את פרי הבאושים.
3) מפלגת 'ישראל ביתנו' בראשות א. ליברמן, אמרה דברה בעניין כנון מדינת פלשתין; קרי – אין התנגדות להקמתה, אך בתנאי כי יהיו חילופי שטחים (כפרים ערבים בואדי ערה יסופחו לפלשתין כנגד ויתור על גוש עציון לדוגמא). לכאורה זהו רעיון מפתה, אך ליברמן שכח כי מדינת פלשתין לא תהא חסידת העם היהודי, ואם הגבול החדש במערבה יהא ואדי ערה, יהא זה סיכון לנסוע בתוואי זה. פרט למבחן הנ"ל, ליברמן הנו היחיד מבין כל הפוליטיקאים אשר יצא חוצץ כנגד "הנאמנות" של מנהיגי המגזר הערבי בישראל; היחיד אשר דרש במשך שנים לפסול מפלגות כמו בל"ד ורע"מ; היה ראש חץ במאבק נגד ניהול המדינה ע"י בג"צ (לפני שפרופ' פרידמן החל לכתוב בעניין זה, טרם מינויו לשר המשפטים).
4) 'האיחוד הלאומי' בגלגול הקודם (יחד עם המפד"ל) דיברה הרבה ועשתה מעט! לא שמענו קול ולא בת-קול כנגד מועצת יש"ע, למרות שקלונה של זו התגלה ברבים (בכל הנוגע למצג השווא שבו ניהלה המאבק נגד ההינתקות). לא ראינו מעשה שנועד לצמצם כוחו של בג"צ (כאשר זה נע יותר ויותר לכיוון השמאל והמגזר הערבי). לא שמענו על פעולה אחת (רצינית) שתמנע חיי מסחר בימי שבת, בגעש ובלב ת"א (חנויות AM PM); כיום, כאשר המועמד מס' 4 מיכאל בן-ארי קרא לעשות חשבון עם שופטים שיסרבו לפסול מפלגות כמו בל"ד, אזי אלדד ואורי אריאל נזעקו ואמרו כי בן-ארי הנו טירון פוליטי ואינו דובר בשם הרשימה! (השניים שכחו כי אין מפלגת איחוד לאומי, אלא שת"פ בין 4 תנועות, ולכן בן-ארי היה זכאי לדבר בשם תנועתו: "ארץ ישראל שלנו").
5) לגבי המפד"ל (או בשמה החדש 'הבית היהודי') אין מילה טובה! ראשיה ורוב מצביעיה הינם אלו המוגדרים ע"י המפלגות החילוניות השולטות כדתי-מחמד, וזה אומר הכל! אכן, זו הצהירה בעד ישוב יו"ש ונגד כינון מדינת פלשתין, אך בין אמר לעשה יש ת"ק פרסה! כאשר נתניהו תכנן לפני ההינתקות מרד מול שרון – אזי "המרי" התמוטט, מאחר וזבולון אורלב (ראש המפד"ל), חזר בו מהסכמתו להתפטר מהממשלה יחד עם שרים אחרים, ורצה פסק זמן של שבועיים לאחר שנתניהו והאחרים יודיעו על התפטרותם (זהו המידע שידוע לי, אלא אם כן למישהו פאזל נוסף).
כיום, פרופ' דניאל הרשקוביץ, ראש הבית היהודי, מתנה הפסקת אש עם האיחוד הלאומי בתנאי שלא תהא התקפה על "פרות קדושות" (קרי – צה"ל, מערכת המשפט, משטרה וכד'). כדי לאכול אוכל פרווה שכזה, אין צורך לבנות "בית יהודי" בישראל, ניתן לבנות בית באוסטרליה או בניו-זילנד.
6) לגבי ש"ס חבל להשחית זמן; אילו מצביעיה היו יודעים עד כמה מפלגתם חסרת חוט שדרה, אלא מלכת חוט תפירה, היו בורחים ממנה כמו מבית בוער.
7) לאור התיאור דלעיל, תישאל השאלה: למי להצביע?! בכנות: אין אף רשימה שראוי לרוץ עבורה באש ובמים, אולם לא להצביע - הנו מעשה חמור, שכן בכך נחזק את השמאל + המגזר הערבי. אין ספק כי הבחירה כיום (ומזה שנים) הינה בין הרע – לגרוע; דהיינו, לא מי יעשה את הנדרש, אלא מי יעשה פחות נזק מחברו. מאחר ובכל בחירות כלליות, אנו בוחרים את הרע במיעוטו, אזי בכל מערכת בחירות חדשה, אנו בוחרים את היותר גרועים מהפעם הקודמת, וכך אנו "מתקדמים" למצב שבו נבחר את האטד למלך היער (או החמור למלך החיות).
קודם שאשיב למי אני אצביע ומדוע, אי אפשר שלא להתייחס למאמר של משה פייגלין 'רשימת חיסו"ל', בעיתון 'מקור-ראשון' מיום ו' 23.1.09; כאן פייגלין מסביר מדוע אפשרות העלמות האיחוד הלאומי והבית היהודי מהכנסת הבאה (עקב אי חציית אחוז החסימה), תגרום לשינוי תודעתי בקרב מצביעי הימין, ותגרום להם להבין כי רק "הליכוד יכול"; וכן סיפר כי דחה הצעת אלדד לעמוד בראש 'האיחוד הלאומי', שכן בכך: "ייעשה מיצוי היכולת הסקטוריאלית ונעילת השער לכלל הציבור הישראלי".
מעולם לא הסתרתי הסכמתי למרבית דעותיו של פייגלין, אך כאן הלה מוכר לנו סחורה קלוקלת וגם משומשת, תחת עטיפה "כאילו" חדשה ומבית-טוב! עם עובדות לא ניתן להתווכח; קרי – גם פייגלין יודע, כי כל אשר כתבתי על הליכוד בראשות נתניהו, נכון כאור בצהריים; ויודע כי ביבי יוביל אותנו למחוזות נידחים ושוממים, אך פייגלין שותק שכן הנו "במילכוד 22"; אם יגלה את כל מחשבותיו, אזי – מה הוא עושה בליכוד? אם יתמוך בנתניהו בכל פה (אך לא בלב) אזי בכך יסתור את כל הדברים שכתב, ואמר במשך שנים. לכן, הצעתו הינה כמו לשחות בבריכה שלא ניתן לטבוע בה, כיוון שהמים בה רדודים (קרי – לא נהנה משחייה, אך לא נסתכן בטביעה); ומדוע לא נסתכן, כי אם נצביע עבור הליכוד אזי פייגלין ובועז העצני ו"המורדים" ייבחרו לכנסת, ויהיו שומרי החומות!
מדוע עלי לאכול מאכלים מקולקלים ואח"כ לקחת כדור נגד הקאה, אם ניתן לי לטעום קצת מאוכל יותר טעים ובריא?! דהיינו, מדוע אני צריך לבחור את ביבי, סילבן, סער ודומיהם רק כדי לדעת כי מתוך 36 ח"כ, יהיו אולי 8-6 ח"כים אשר יצביעו נגד רצון הנהגת הליכוד?!
כמובן שכנגד טיעון זה, ייאמר שיש להצביע ליכוד כדי שהימין ירכיב את הממשלה הבאה ולא ציפורה לבני; אך מה לי ולממשלה שכזו, אשר תכשיר את "השרץ" שנאלצתי לאכול?! (קרי – תסכים למדינה פלשתינית ולא תפעל נגד האויב מבפנים); גם אכלתי דגים באושים וגם אזרק מן העיר!!
אין ספק שאם הליכוד ירכיב את הממשלה הבאה, העבודה וישראל ביתנו יהיו "בפנים" (ואולי גם מחצית מחברי קדימה), ואז – מה פייגלין וחברין בכנסת יוכלו לעשות כדי למנוע הליכה "מתואמת ומוסכמת" לתהום? – כלום!! (והרי פייגלין הצהיר, כי הפרק של "זו ארצנו" נגמר; קרי – הנו הולך רק בדרך דמוקרטית, לכן יאלץ לקבל את עמדת הרוב בכנסת ולאכול את הדגים שהפכו לבאושים, שעל לכידתם בים עמל כה רבות!!!)
ומספר מילים לעניין הפן האישי בהתנהלות נתניהו נגדך ונגד "המורדים"; מעשה הנבלה שנעשה לגביך אינו רק יריקה בפניך, אלא רמיסה מכוערת של כללי הצדק הטבעי כלפי כל ציבור הבוחרים; ואם כך ביבי עושה ליהודים, זהו סימן מעודד לערבים!! משה, מצער עד דמעות שלא נעתרת להצעה של אריה אלדד, והעדפת להתבזות.
8) אם הגזמתי במסקנותיי, אזי ניתן להעמידני על טעותי – מיד ועכשיו; לדוגמא: הליכוד, המפד"ל, האיחוד הלאומי הצביעו בוועדת הבחירות המרכזית בעד פסילת רשימות בל"ד ורע"מ; ביהמ"ש העליון סירב לאשר החלטה זו (ולדעתי בניגוד לחוק), לכן, הנה לכם הזדמנות, לבצע חקיקת בזק שתמנע התמודדות בל"ד ורע"מ, וגם תאסור על ביהמ"ש העליון או ביושבו כבג"צ, לשנות חקיקה שכזו (להזכירכם – אין אף חוק המתיר לבג"צ לבטל חוק, אלא שבג"צ נטל לעצמו "סמכות" שכזו ללא חוק!). ואז נראה, את פרצופה האמיתי של מפלגת העבודה וקדימה, אשר גם הן הצביעו בעד הסילוק; דהיינו - ליזום מעשים לאלתר ולא להסתפק בהצהרות לעתיד!
9) סוף דבר, חייבים להצביע, למרות כל אשר נכתב דלעיל; אני אצביע בעד האיחוד הלאומי, ולו רק מסיבה אחת: כאן יש פוטנציאל לשינוי אמיתי, ובזכות אנשים כמו הרב דב וולפה וברוך מרזל (שמועמדותם סורבה ע"י אלדד ואריאל), אך רוחם שוררת וגם נציג להם ברשימה זו – מיכאל בן ארי. אין מקום להיסוס בין הבית היהודי ובין האיחוד הלאומי; האחרונה היא היחידה המייצגת את הרצון והמטרות של עם ישראל.
לחילופין – הייתי מצביע בעד אביגדור ליברמן, שכן הוא היחיד שעמד בכנסת מול האליטות שהשתלטו על המדינה, והיחיד שנלחם (ולא בחדרי חדרים) נגד הפיכת המדינה "לישות כל אזרחיה"!
10) מאמר זה נכתב לפני פרסום הידיעה על חידוש חקירת המשטרה נגד ליברמן ומקורביו; אין באפשרותי לדעת עד כמה החשדות נכונים, אך אין ספק כי העיתוי לא היה מקרי ולא פחות חמור: איפה ואיפה! מדוע נסגר תיק פרשת "העמותות" נ' אהוד ברק (ושם הועברו מיליוני דולרים דרך עמותות שונות ומשונות) והשר יצחק הרצוג סירב ליתן גרסה!!
מדוע לא נחקר כיצד ומדוע אהוד ברק, בהיותו ראש הממשלה, ויתר על שדה הגז מול עזה? (ולמיטב ידיעתי – ללא החלטת ממשלה)? הכיצד זה שהמנוח יוסי גינוסר ניהל חשבון בנק בישראל ובו היו כ-300 מיליון דולר, ולדבריו – זה היה כסף של ערפאת, שניתן לניהולו. איך ייתכן כי אזרח ישראלי מנהל סכום כה גדול עבור אש"ף, בשעה שמטעני חבלה המשיכו להתפוצץ בירושלים?!
