מר לדור, אתה ודאי מודע כמוני וכמו שאר אזרחי המדינה - מעמדה של הרשות המחוקקת והשופטת בישראל נמצא הרחק הרחק מן המקום בו הייתם מצפים להיות, דהיינו, במילים בוטות: החברה הישראלית אינה נותנת בכם אמון, החל מן היועץ המשפטי ועד לאחרון שופטי בג"צ.
האם זה מזעזע אותך? עד כמה יכול להיות רחוק המרחק ביניכם לבין הציבוריות הישראלית? ולהיכן ישא אותנו חוסר אמון זה?
יש להודות מר לדור, כי עינוי הדין אשר אותו חווה איווט ליברמן, והתירוצים אותם אתם משמיעים חדשות לבקרים - הוא בלתי נסבל ובלתי משכנע, בעיקר משום שאיווט ליברמן אינו האזרח היחיד במדינה אשר עינוי דין הוא גורלו, מרגע שהחילותם אתם ל"טפל" בחשדות נגדו. ואתה יודע מה? זה נראה כאילו עינוי הדין הזה כלפי אזרחים, רחוק מכם, כפי שהחורף רחוק מאיתנו ביום שרבי בינואר.
אל תלין על "איך בכלל אפשר לחשוב כך?", אולי כדאי לערוך חשבון נפש ולבחון כיצד עובדת כל מערכת המשפט בישראל, מתי, למשל, ביקרת בבית משפט השלום לאחרונה? האם ראית כיצד מתנהל דיון במערכת המשפטית של ישראל, בשנת 2009? גם אם לא מעורבים כאן שיקולים זרים, האם עינוי דין (ולא חשוב מה עמדותיו של החשוד) מכל סוג שהוא, הנמשך לאורך שנים הוא לגיטימי, מתקבל על הדעת?
כולנו חפצים במערכת שופטת המוציאה את הצדק לאור, אך המושג צדק צדק תרדוף, בוודאי אינו מכוון לצדק אשר גוזל מאדם את שנותיו הטובות ביותר ברדיפתו אותו, ועינוי דין אינו מתיישב בשום אופן עם המושג אותו אתם מתיימרים לייצג.