למען הגילוי הנאות הריני מצהיר בזאת שלא אצביע עבור ישראל ביתנו, לפיכך אין להאשימני בתעמולת בחירות. המניע לכתיבת המאמר הזה הוא צביעותם של מנהיגי השמאל וחסידיהם בתקשורת, המגלגלים עיניים לשמים, ומאשימים בגזענות ובפאשיזם את אביגדור ליברמן ותומכיו.
מוקפים ולא מוקפים
כמה נוח להתגורר בתל אביב ובגוש דן, הרחק מריכוזי ערביי ישראל, וברהבתנות מתנשאת להתגולל על ליברמן ובוחריו, בהם צעירים רבים, המכונים בבוז: "נבערים חמומי מוח, שונאי ערבים".
ולגופו של עניין: בבחירות דמה (כתבה בערוץ 1 "ישראל בוחרת") שהתקיימו בבית הספר התיכון "אורט מגדים" בכרמיאל, לאחר שנציגי המפלגות השמיעו את דברם, התקבלו התוצאות הבאות:
ליברמן 30%, נתניהו 25%, לבני 17%, ברק 8%. כלומר, בבחירות אמת, אביגדור ליברמן הוא ראש הממשלה המועדף על התיכוניסטים בכרמיאל.
קשה לעבור לסדר היום לאחר שמתעמקים במלוא משמעותן של הבחירות בכרמיאל.
תוצאות הבחירות משמשות מעין נייר לקמוס לבדיקת עמדתם של צעירים יהודים המוקפים במאות אלפי ערבים ישראלים, לא בשטחים הכבושים חלילה, אלא במרכז הגליל.
תפיסת ליברמן - מציאות חייהם
צעירים אלה חווים על בשרם יום יום את יחסם של ערביי דיר אל אסד, מג'דל אל כרום, עראבה, סכנין ויישובים נוספים, לשכניהם היהודים. צעירים אלה מסתכלים יום יום בלבן בעיניים של השנאה והאיבה ליהודים החיים בגליל. לכן, לא מפתיע לגלות כי תפיסת עולמו של אביגדור ליברמן מקובלת עליהם, משום שהיא משקפת את מציאות חייהם. צעירי כרמיאל שיתגייסו בקרוב לצה"ל, אינם יכולים להרשות לעצמם את מותרות הליברליות יפת הנפש של תושבי תל אביב, הרחוקים ת"ק על ת"ק פרסה מהלבה הרותחת של שנאת ישראל, המפעפעת בליבם של ערביי הגליל.
שנאת היהודים מתפשטת כסרטן גם בקרב הבדואים בנגב, ועדות אחרונה לכך היא דרישתה של המשפחה הבדואית השכולה להישאר בעילום שם, לאחר שבנה הגשש נהרג מהתפוצצות מטען תופת בגבול הרצועה. בני משפחתו של החלל חששו שמא יפגעו בהם שכניהם כשייוודע להם כי בנם שרת בצה"ל. בראיון ברדיו הם גילו, כי חיילים בדואים המשרתים בצבא חוששים לשוב לביתם לבושים במדי צה"ל.
לכן, צעירים חפצי חיים, המתגוררים בעין הסערה של שנאת ישראל, מעדיפים את ליברמן כראש הממשלה, משום שהוא מבטיח להם בסיסמת הבחירות של ישראל ביתנו: "רק ליברמן מבין ערבית".
