המידע שמסר הרב
יאשיהו פינטו בעניינו של ניצב
מנשה ארביב, עוד לפני שנחתם הסדר הטיעון עימו, העלה חשד סביר לכך שארביב ביצע עבירות בתחום טוהר המידות. כך מוסרת (יום ד', 8.10.14) פרקליטות המדינה לבג"ץ.
לדברי הפרקליטות, המידע הראשוני של פינטו כלל גם "ראיות חפציות" (רמז אפשרי להקלטות), ובמסגרת הבדיקה הראשונית נחקרו כ-15 איש - חלקם מצידו של פינטו וחלקם מצידו של ארביב. כחלק מן ההסכמה אז עם סניגוריו של פינטו, נמנעה המשטרה באותו שלה מלחקור אותו ואת ארביב.
הבדיקה העלתה, כאמור, כי קיים חשד סביר נגד ארביב, ולצד זאת - חלק מן המידע שמסר פינטו לא נמצא מהימן. עוד אומרת הפרקליטות, כי הגירסה שמסר ארביב בעת שנבדק החשד שפינטו שיחד את תת-ניצב
אפרים ברכה, לא עלתה בקנה אחד עם ממצאי אותה בדיקה. בעקבות בדיקה זו נערכו מספר ישיבות בראשות היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, בסיומן הוחלט על חתימת ההסדר עם פינטו ועל פתיחה בחקירה מלאה נגד ארביב.
עוד אומרת הפרקליטות, כי המדינה עמדה על כך שההסדר יכלול הודאה של פינטו בחשד העיקרי שעלה נגדו - מתן שוחד לברכה. ההחלטה להסתפק בדרישה לשנת מאסר אחת בלבד (ההגנה חופשית לטעון לעונש) באה בין היתר על-רקע נסיבות אישיות של פינטו, וכן בעקבות הודאתו וחשיבות ההסדר לחקירתו של ארביב.
הפרקליטות מגלה, כי וינשטיין החליט שלפני החתימה על ההסדר, על פינטו להתייצב לחקירה ולעבור בדיקת פוליגרף. פינטו אכן נחקר ובדיקת הפוליגרף העלתה שהוא דובר אמת, ולכך נוספו "ראיות אוביקטיביות תומכות". עוד היא מוסרת, כי בכוונת מח"ש לזמן בקרוב את ארביב לחקירה.
הדברים נאמרים בתגובת המדינה לעתירתה של התנועה לאיכות השלטון, המבקשת לבטל את ההסדר עם פינטו. המדינה מבקשת לדחות על הסף את העתירה, בהסתמך על פסיקת בג"ץ לפיה התערבותו בשיקול הדעת המקצועי של גורמי התביעה תהיה נדירה ביותר. לדעת הפרקליטות, מקרה זה אינו נכלל באותם מקרים חריגים, שכן ההחלטה התקבלה לאחר בירור מעמיק והיא משרתת את האינטרס הציבורי.
עוד אומרת המדינה, כי אין עילה משפטית לביטול ההסדר, וכי פינטו אינו עד מדינה "קלאסי" ולכן לא חלות בעניינו הנחיות היועץ המשפטי בנושא זה. את תגובת המדינה הגישה הממונה על ענייני בג"צים בפרקליטות, עו"ד חני אופק.