ב"מדינת המפלגות" רעש מהומה על לא מאום. כיוון שרב המשותף בין המפלגות הציוניות על המפריד. ההבדלים האידיאולוגיים בין קדימה שחלק ניכר מפעיליה שריה וחברי הכנסת שלה הגיעו ממפלגת האם שלהם הליכוד הם הבדלים מינוריים - כולם רוצים ביטחון לאומי וכולם רוצים מערכת כלכלית יציבה.
האיום מצד החמאס הוא איום קיומי, החמאס אינו מבחין בין המפלגות. מבחינתו כל היהודים מקומם בים. הפסיקו להתקוטט ביניכם ובצעו חלוקת עבודה והתמחות בהתאם ליכולות ולסגולות של מנהיגי המפלגות.
ביבי העומד בראש הגוש הגדול ביותר יכהן כראש ממשלה, לבני יכולה לשמש כמ"מ וכשרת החוץ, כיוון שיותר מכך סביר להניח בתנאים הנוכחיים ביבי לא יזדרז להציע לה, שכן קל לו יותר לבצע את "מעשה המרכבה". את ברק או את מופז ימנה ביבי כשר הביטחון, שכן אלו יבטיחו לו שקט תעשייתי. לש"ס ישאיר את התמ"ת ולליברמן אם יחפוץ תיק בכיר אחר.
כך יוכל נתניהו להמשיך ולתפקד ללא לחצים חיצוניים מיותרים מצד ידידינו האמריקנים שממילא מנהלים את מדינת ישראל, אשר היא למעשה גרורה אמריקנית ותלויה בארה"ב ממילא. האינטרס של נתניהו בממשלה רחבה עולה בקנה מידה אחד עם האינטרס של קדימה להישאר ליד הגה השלטון ולהיות שותפה לקבלת החלטות. אם נתניהו יבחר בממשלת ימין צרה הרי שימיה לא יהיו ארוכים יתר על המידה ושוב נמצא עצמנו במערכת בחירות.
אפשרות נוספת ממשלת חירום לאומית לפרק זמן של שנתיים ולאחר מכן הליכה לבחירות. מן הסתם הנשיא פרס יציע לראשי המפלגות נוסחת פשרה לממשלת חירום לאומית. ממשלה זו צריכה לבחון מחדש את האפשרות להעלות את אחוז החסימה ואולי לשלב את שיטת הבחירות
היחסית ארצית עם שיטת הבחירות האזורית. ממשלה זו חייבת לערוך רה ארגון במשרד החינוך בשדרוגו ובקידום המחקר והפיתוח. הממשלה חייבת להוריד את נטל המס מאזרחי ישראל היוזמים, העצמאיים והעובדים במספר עבודות. ממשלה זו חייבת לאפשר לכל אזרח לחיות בכבוד.