בשעה שבישראל מתווכחים בשאלת פיקוח המחירים בשוק הגז הטבעי והמתנגדים מזהירים מחוסר הוודאות הרגולטורית בישראל שמבריחה משקיעים, מתכנסים בכנס האנרגיה UOG 2014 בים המלח עשרות בכירים מקומיים ובינלאומיים בתחום האנרגיה, בניהם נציגי חברות, עורכי דין ויועצים וזאת על-מנת לשמוע על משק הגז והנפט בישראל. מטרת מארגני הכנס מייקל וג'וש ביגלמן: להציג את תחום הגז והנפט בישראל כאטרקטיבית להשקעה. בין הדוברים, היו כאלה שהתמקדו ביתרונות שיש לישראל להציע, אלה שרק ניסו לשקף את המציאות המורכבת ועם זאת המעניינת בישראל, וכאלה שלא הגיעו, אך ניתן לתאר מה היו אומרים.
ביני זומר מנכ"ל נובל ישראל, אמר כי "כל שנה שלוויתן לא מפותח המדינה מפסידה 3 מיליארד דולר. פרויקט לוויתן מיועד בעיקר לייצוא, זאת משום שמאגר תמר צפוי לספק את כל צרכני הגז לישראל בשנים הקרובות". עוד הוסיף כי השלב הראשון של תוכנית הפיתוח תיעשה בעלות כוללת של כ-6.5 מיליארד דולר, והיא כוללת הקמת מתקן הפקה ואחסון צף (FPSO) בעל קיבולת של 16 מיליארד מטר מעוקב בשנה (BCM) שאליו יחובר הצינור שיזרים גז למשק הישראלי. התקווה של השותפות במאגר, היא שמהמתקן יונחו צינורות שיחוברו למתקני הנזלת הגז במצרים.
עוד דיבר זומר על חלקה של המדינה ברווחי הגז והנפט, וטען כי היא עומדת על 65%, וצפויה להכניס לקופות המדינה 20 מיליארד דולר בעשור הקרוב. "היא השותפה הגדולה ביותר שלנו" טען זומר כי פרויקט לוויתן תוכנן לספק גז ב-2016 ונדחה ל-2018 שגרמו למדינה הפסד של 3 מיליארד דולר כל שנה.
עורך הדין של
קבוצת דלק הישראלית דן הכהן ציין כי "פיקוח על מחירי הגז לא יכול לקרות, לא יקרה ולא עובד בשום מקום בעולם. זהו רק איום סרק, אבל גם בתור 'רק איום' הוא חייב להיפסק". בכך ניסה להרגיע את הבכירים הבינלאומיים אשר הגיעו לארץ הקודש על-מנת להבין האם ישראל הולכת לפקח או לא על מחירי הגז, אך לא מצאו תשובה. עוד הזכיר הכהן כי בשנים האחרונות נעשו 7 גיוסים פיננסיים לטובת מאגרי הגז, כאשר הגדול בהם נעשה במאי האחרון אז גויסו 2 מיליארד דולר אג"ח באירופה וארה"ב. עוד הוסיף הכהן, כי בשנתיים האחרונות נחתמו כ-30 חוזים בין שותפות תמר למשק המקומי, בשווי של מעל מיליארד דולר בשנה. לבסוף סיים את דבריו בכך שטען שחוץ מהסכם עם הפלשתינים חתמו השותפות במאגרים רק על מכתבי כוונות (LOI), "אבל LOI בין ישראל למדינות ערביות אומר הרבה".
יו"ר איגוד מחפשי הנפט והגז בישראל אורי אלדובי, אמר כי ב-2017 הולכת הממשלה לפרסם הרבה רישיונות קידוח. לטענת אלדובי, כבר היום יש חברות שבבעלותן רישיונות בישראל ואשר מחפשות שותפות שייכנסו כמעט בחינם. הרבה מהרישיונות שהיו בבעלות החברות נלקחו מכיוון שהן לא עמדו ביעדים ולוחות הזמנים שניתנו להם. עוד הזכיר אלדובי כי בישראל קיימות עתודות גז שטרם נתגלו בגודל 122 טריליון רגל מעוקב של גז (TCF) וגם 1.7 מיליארד חביות של נפט. אם כל זה לא הספיק, ציין אלדובי כי ישראל זקוקה להרבה מאוד ידע, טכנולוגיה ואנשים שמבינים בתחום.
סגן מנהל רשות הגז במשרד התשתיות, קונסטנטין בלוז, אמר כי "יש לעשות הכל על-מנת להבטיח את אספקת הגז". בלוז הצביע על החשיבות העצומה שיש לשים על ביטחון אספקת הגז. לטענתו יש כמה דרכים לוודא ביטחון זה: מספר ספקים, אחסון של גז טבעי, גיבוי של מוצרי נפט לתחנות הכח וריבוי תשתיות של הולכה וחלוקת הגז. "חשוב להגיע למצב בו לכל תחנת כוח 200 שעות של גיבוי נפט".
כמו-כן, טען בלוז כי יש לפתח את מאגר 'עזה מארין' אשר יכול להוות ספק גז נוסף. מאגר עזה מארין התגלה בשטחה הימי של הרשות הפלשתינית בשנת 2000, ומכיל כמות גז שעשויה לספק את צורכי האוכלוסייה הפלשתינית בעזה וביהודה ושומרון ל-25 שנה. בעבר ניסתה השותפה המרכזית במאגר - בריטיש גז למכור את הגז לחברת החשמל הישראלית, בתמיכת שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי, בטענה כי המאגר יכול לספק רשת ביטחון במידה וקורה משהו לאספקת הגז ממצרים, אך עסקה זו לא יצאה אל הפועל.
גל הרשקוביץ, לשעבר ראש התקציבים באוצר וחבר ועדת צמח, אמר כי"נובל הם לא אימא תרזה, הם הגיעו לארץ לעשות כסף". הרשקוביץ טען כי למרות שיש מונופול גז בארץ, הוא מתנגד לסבסוד מחירי הגז, זאת משום שלטענתו זה יעלה את הדרישה לגז, ויגרום לכך שמאגרי הגז ייגמרו מהר יותר. "נובל הם לא אימא תרזה, הם הגיעו לעשות כסף ואין בזה שום דבר פסול. כל מה שהממשלה צריכה לעשות זה ליצור סביבה רגולטורית יציבה", אמר. הרשקוביץ מצטרף לרוב המוחלט של מומחי הגז בארץ ובעולם, אשר טוענים כי פיקוח על מחירי הגז יובילו להשלכות הרות אסון על משק האנרגיה בישראל.
