לגוש הימין יש 65 חברים, כך טוענת מקהלת השופרות של ביבי נתניהו. חוצפה!
בבחירות האלה, כמו קודמותיהן, לא הצביע האזרח בבחירות ישירות או גושיות, אלא מפלגתיות. כך, שקדימה היא זו שהקדימה את יתר המפלגות, כולל את זו של ביבי. זאת ועוד פעם ראשונה: לא רק שלא שמעתי ולו פעם אחת את אביגדור ליברמן מצדד בליכוד, אדרבה, כל רמיזותיו אומרות: רק לא ביבי. זאת ועוד פעם שנייה: תתפלאו, אבל קשה לי למצב את "ישראל ביתנו" בימין, אם במשנתה המדינית מופיעים חילופי שטחים, חלוקת ירושלים ועוד כהנה וכהנה סעיפים שאינם עולים בקנה אחד עם "שתי גדות לירדן, זו שלנו וזו גם כן". זאת ועוד פעם שלישית: מטעם "ישראל ביתנו", למי שאינו יודע, יכהנו בכנסת חברים כדוגמת סופה לנדבר, שעד לפני מספר שנים איישה את ספסלי מפלגת העבודה, אנסטסיה מיכאלי, ששובצה בבחירות הקודמות במקום 37 ברשימת קדימה, אורלי לוי, שבאה מבית פוליטי מתון יחסית, ועוד. אלה ואחרים לא נצרבו בתודעת הציבור כתואמי או תאומי איתמר בן גביר או ברוך מרזל. אדרבה, עם אלה יכול להיות כיף ללכת למהלך של שלום.
לכן מה שעושה נתניהו מאוד מזכיר את מה שעשה יוסי בניון במשחק האחרון של נבחרת ישראל נגד הנבחרת הגרמנית: גנב גול! פשוטו כמשמעו. כי כל מי שעיניו בראשו וצפה במשחק, יודע בבירור כי לא בניון הכניס את הגול, אלא שחקן אחר של הנבחרת, שכרגע שכחתי את שמו, ואילו השוער ההונגרי סייע לכדור לחדור לשער. ובקיצור, נתניהו, כמו בניון, מנסה לגנוב שלטון לאור יום.
להעיף את הגברדיה הוותיקה בעבודה
עמיר פרץ הצהיר כי יתמודד על הנהגת מפלגת העבודה מול אהוד ברק. אז זהו, שלא בטוח כי ברק יתמודד שוב. כי אם יש לו מעט כבוד, שיפרוש ומהר. בכלל, ברק, פואד, שמחון ופרץ צריכים לפנות את כסאותיהם ובהקדם. הן בשל גילם והן בשל כישלונותיהם. אומנם גיל אינו רועץ, אלא יתרון, אבל לא במקרה של השלושה, שבעטיים המפלגה התרסקה. הללו הוכיחו כי בשל גילם הם מתקשים לקום מהכסא.
אם העבודה חפצה חיים היא, אז שתקיא מקירבה גם את "כנופיית הארבעה", לאחר שכבר הקיאה את יורם מרציאנו ודומיו, ותפנה לקהלים חדשים כאשר בחוד ניצבים שלי יחימוביץ', דניאל בן-סימון, איתן כבל, בוז'י הרצוג ואופיר פינס. אחרת הם יגלו כי המספר 13 מביא מזל מאוד רע, את הסיפרה 7...
יותר קוראים, פחות מצביעים
עמוס עוז, א.ב יהושע, פרופסור מרדכי קרמינצר ושותפיהם לאידיאולוגיה, טרם הפנימו את העובדה הכי פשוטה בעולם, או לפחות בארץ: הם מזמן לא המצפן של החברה! הסחורה שלהם כבר לא מדברת לאף אחד. לא אומרת כלום. כך, שכל הרעיונות הנשגבים שלהם ל"שמאל טהור", נקי וזך הם לא יותר מחלומות באספמיה. כי העם הזה, לא באשמתו, כבר לא דואג לעתיד, אלא חרד מההווה. כלומר, ממה שקורה היום מתחת לאף שלו. והרבה דברים רעים קורים לצערנו בסביבתנו. דברים קשים, שאם נתייחס אליהם בכפפות של משי עוד נמצא עצמנו מחפשים סירת הצלה בים הסוער. אירן מכאן, חיזבאללה משם וחמאס כמטחווי קשת הם לא בדיוק הגיבורים המככבים ב"מר מאני" או ב"קופסה שחורה"; הם הטרגדיה שאנחנו נאלצים להתמודד עימה כל יום, כל היום, כבר עשרות שנים.
בבחירות האחרונות, אדונים נכבדים, התברר לכולי עלמא, כי יש לכם יותר קוראים מאשר מצביעים. תשאלו את זהבה גלאון.
ואפרופו גלאון. מיכל עדן, פעילה במפלגת מרצ, יזמה פטיציה הקוראת לח"כ חיים ג'ומס אורון לפנות את מקומו בכנסת לטובתה של גלאון. לשיטתה של הגברת עדן, לא יעלה על הדעת, שמפלגה שחרטה על דגלה את השוויון בין המינים, תותיר אישה מחוץ לכותלי הכנסת.
עם כל הכבוד לגברת מיכל עדן, ואין כבוד, לפחות לא במקרה זה, הייתי רוצה לראות אותה מחתימה פטיציה נוספת, הקוראת לח"כ אילן גילאון להתפטר מהכנסת לטובת הבא בתור ברשימה, מוסי (משה) רז (מזרחי), כדי שגם למזרחים, תרתי משמע, יהיה ייצוג מטעם מרצ. הרי לא יעלה על הדעת, שמפלגה שחרטה על דגלה גם את האג'נדה החברתית לא תהיה מיוצגת על-ידי מזרחי, גם אם קוראים לו מוסי רז. או טליה ששון.
ובקיצור, מיכל עדן, אכן כל אחד ואחת בוכים מאיפה שכואב להם, אבל במקרה זה הבכי שלך הוא השמחה של רבים וטובים. ואם בכייך יהפוך, מה שאני מקווה שלא יקרה, לשמחה, הרי שגזרה שווה נדרשת כאן ועוד איך.
