שולחים טרוריסטים לטייל בחו"ל

המלך הסעודי פוחד מאוד מהקשר ההדוק והמסוכן בין סוריה ואירן, והוא החליט לטפל בו באופן אישי. בפסגה הכלכלית שהתכנסה בכווית לפני שלושה שבועות הוא נפגש לשיחה ארוכה ומפורטת עם נשיא סוריה, בשאר אסד, והשבוע שלח את ראש המודיעין שלו לביקור רשמי בסוריה. נראה כי מלך סעודיה החליט להטיל את כל כובד משקלו כדי להפריד את סוריה מאירן, ובכך למנוע ממדינת ההאייתוללות את המשך חדירתה לעולם הערבי – לאחר שלבנון כבר הפכה למדינת לוויין של אירן, בזכות חיזבאללה ועוצמתו הצבאית, הכלכלית והארגונית. שוב מתברר שעקשנותו של אסד השתלמה: הוא עדיין לא עזב את אירן, וכבר מחזרים אחריו ראשי מדינות, מישראל ועד צרפת, מארה"ב ועד סעודיה. הוא – ראש משטר מצורע שהיה מעורב בחיסול חרירי לפני ארבע שנים, ושעודד את ניפוחו של חיזבאללה לדרגת כמעט מדינה שיעית בהשראה אירנית – זוכה כיום לחיבוקים ממדינות העולם, אשר התייאשו מאילוף הילד הסורר של המערכת הבינלאומית והחליטו לתת לו פרס על התנהגותו הנלוזה. אז מה הפלא שאירן מגבירה את קצב פיתוחה של הפצצה הגרעינית? ראשיה למדו לאורך השנים האחרונות, שככל שהם סוררים יותר, כך כורעות בפניהם מדינות העולם ברך ומדברות על ליבם עוד ועוד ומאפשרות להם לעשות ככל העולה על רוחם, רק שלא ירגזו. גם הם למדו שהעקשנות משתלמת, בפרט כשהעולם הופך להיות רכרוכי ופריך תחת אי-הנהגתו של נשיא ארה"ב החדש.

עד לפני חצי שנה הייתה דובאי מעצמה פיננסית ועסקית, שבה פתחו אלפי עסקים זרים נציגויות שעסקו בכל שטח כלכלי אפשרי: נדל"ן, בניה, תעשיה, פיתוח, יהלומים, תכשיטים, מסחר, בנקאות, בידור ומלונאות. אלפי דירות יוקרה ובתים מפוארים נבנו בדובאי – כמו גם בקטר, בבחריין ובמדינות אחרות במפרץ הפרסי, ורבים מעשירי העולם רכשו בהן נכסי יוקרה. דובאי הקימה איים מלאכותיים במימי המפרץ, כדי ליצור עוד חופים שבהם הוקמו מאות וילות, בתי דירות ומלונות יוקרה, וההדר והפאר ניקרו את עיני רבים. אלא שהמשבר הכלכלי העולמי טרף את הקלפים: נסיכויות המפרץ ביססו את תקציבן לשנת 2009 על מחיר של כ-100 דולר לחבית נפט, והנה זה כמה חודשים עומד מחירה על כשליש מסכום זה. עסקים זרים שפעלו מדובאי נסגרו, עובדיהם פוטרו, והזרים שבו לארצותיהם, לאחר שנטשו במגרש החנייה של נמל התעופה בדובאי אלפי מכוניות פאר עם המפתחות בפנים – רובן מכוניות שבעליהן טרם סיימו לשלם את מחירן. מאות מגדלי דירות ומאות וילות פאר המצויים בשלבי בנייה שונים עומדים ללא דורש, מכיוון שהרוכשים הזרים איבדו את השקעותיהם בבורסה, משכו אותן או שאינם יכולים או רוצים לשלם את מחיר הנדל"ן הגבוה. הממשלים במפרץ בדיכאון עמוק, הנובע מתחושה שכל המבנה הכלכלי שבנו בעשרים השנים האחרונות קורס כמגדל קלפים, כשמעבר למפרץ הולך ומתגבר צילה של אירן, המאתגרת את הסדר הפוליטי בעולם. רק כך אפשר להסביר את העובדה שקטר – אחת מנסיכויות המפרץ המובילות, בעיקר בזכות ערוץ "אלג'זירה" המשדר ממנה – הצטרפה לאחרונה לגוש האירני, כשאירחה בוועידת הפיסגה שערכה את נשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, יחד עם ח'אלד משעל ונשיא סוריה. שליט קטר החליט, בעיקר על-רקע המשבר הכלכלי והמנהיגותי במערב, שהסוס המערבי הוא סוס מפסיד ואילו הסוס האירני הוא המנצח, ולכן החליט להמר עליו. אלא שאין מה לדאוג לנסיכויות המפרץ: הנפט האצור באדמתן מספיק עוד לשנים ארוכות, וכאשר ייצא העולם מן המשבר הכלכלי, תהיינה הן הראשונות לחוש את הפריחה החדשה. לא צריך לרחם עליהן, והן אינן זקוקות למגבית חירום: הבנקים בשווייץ מלאים וגדושים בפטרו-דולרים, שיאפשרו לנסיכויות לחיות היטב עד יעבור הצונאמי הכלכלי. הבדווים שהפכו לעשירי עולם בזכות הזהב השחור, הנוסעים במכוניות מכסף ומזהב בין ארמונות פאר מוקפי חומות גבוהות ושומרים חמושים, לא יחזרו לכבשים, לגמלים ולאוהלים. הם למדו היטב מהם חיים טובים ונוחים, והמדבר עבורם הוא זיכרון היסטורי, עבר שחלף, ולא אופציה לעתיד. בינתיים מעמידים מנהיגי המפרץ פנים של "עסקים כרגיל": בימים אלה מתקיים בדובאי טורניר טניס בינלאומי, אך משתתפת ישראלית – שחר פאר – לא הורשתה להיכנס למדינה כדי להשתתף בו, בניגוד למצב ששרר בה לפני חצי שנה, עת שהו בה באופן קבוע מאות אנשי עסקים ישראלים. נראה שהממשל במדינה זו חושש שמא הופעתם הפומבית של הטניסאים הישראלים תרגיז את האירנים. ערוצי הלוויין המשדרים מהמפרץ עדיין מסיתים נגד ישראל, נגד שליטי ערב ונגד המערב, אך בחצר האחורית שלהם בוערת האש, שאותה הם מנסים להסתיר מבלי לדווח עליה. הבושה על התפוצצות הבועה של כלכלת המפרץ גדולה מכל מכה כלכלית.