לאיש אין את המנדט לדרוש אחדות בממשלה ואיחוד כוחות. נהפוך הוא: בבחירות הללו התגלה הידוע זה מכבר - העם מפוצל בדעותיו והסכמותיו הפוליטיות, והוא אף הצביע בצורה זו בבחירות האחרונות.
ממשלת אחדות תהיה עיוות של רצון הבוחר, ובמידה שהימין זכה - עליו להרכיב את הממשלה הבאה, אך הבוחר לא איווה לו את הצטרפותן של מפלגות המרכז והשמאל אל ממשלה ימנית.
הזדקקותו של מר נתניהו לאיחוד כוחות, נובעת מן הידיעה כי ימי ממשלתו הימנית קצרים יהיו, והוא זקוק לממשלה רחבה על-מנת לשרוד, אך יהיה זה ניצול מחפיר ואנטי-דמוקרטי להפגין זלזול בבוחר הישראלי, ובשם "הבעיות הקשות הניצבות לפנינו "לסלף" את רצון הבוחר, לעוות בהזדמנות זו גם את המושג דמוקרטיה ולאחד כוחות אשר ינטרלו זה את זה, ללא שום תקווה לאיזושהי התקדמות, בכל תחום מתחומי חיינו.
בוחרי תנועת קדימה אותתו באופן הברור ביותר, כי אינם חפצים בנתניהו ובמפלגות הימין שלו, ולא ניתן יהיה לסבר את אוזנם בתירוץ לאומי זה או אחר.
נתניהו, אשר קשר את גורלו בחרדים, ומצד שני, זקוק לישראל ביתנו, יהפוך לבובת מריונטה בידי שתי מפלגות אלו אם ברצונו יהיה לשרוד. לעומת זאת, אם יחברו אליו מפלגות העבודה וקדימה, הבדלי הגישות המהותיים בין שתי תפיסות העולם של הימין והמרכז-שמאל, יביאו להתפוררות מהירה מאוד של ממשלת הליכוד.
הנה כי כן, האפשרויות העומדות בפני הליכוד הן בין הרעה לרעה יותר, אך החשוב כאן הוא לא מצבם של נתניהו והליכוד (או קדימה) אלא הרעיון אשר בו מפרשים באופן שקרי ביותר את רצון הבוחר והופכים אותו לכלי אין חפץ בו, מיד כאשר סיים לומר את דברו. הדמוקרטיה במקרה זה, הינה של הפוליטרוקים למיניהם, אך אנו האזרחים, שוב נוכחים לדעת, כי במקום שנבחרי הציבור ישרתו את עמם - עמם משרת אותם לסיפוק משחקי הכוח שלהם.
בכל מקרה, פנו לכם כבר עתה יום בשנת 2010 לבחירות הבאות, אשר תתרגשנה עלינו, והתפללו לטוב.