הכנס הראשון של האו"ם על האנטישמיות, שנערך ביום ה' כדיון בעצרת הכללית, 40 שנה לאחר שגוף זה השווה את הציונות לגזענות (ו-24 שנים לאחר שהעצרת מחקה את ההשוואה הזו), שימש במה לא רק לניתוח וגינוי היבטים שונים של משטמת יהודים, אלא גם פורום לדיון ברדיפת בני דתות אחרות, בעיקר מוסלמים. המדינות המוסלמיות יצאו מהכנס עם משוואה חדשה: איסלמופוביה = אנטישמיות.
וכך, הפתעת האירוע היתה הצהרה של "הארגון לשיתוף פעולה מוסלמי", גוף המאגד את כל 57 המדינות המוסלמיות בעולם, שהחליט לעלות על עגלת האנטישמיות. הצהרה שהקריא מטעם הארגון שגריר סעודיה באו"ם, עבדאללה מועלימי, הגדירה "כיבוש" כפעולה אנטישימית וגינתה מילים ומעשים שמובילים ל"משטמה, אנטישמיות, איסלמופוביה".
שגרירת ארה"ב באו"ם, סמנתה פאואר, התבקשה להגיב על דברים אלה. תשובתה: ארה"ב "מתנגדת לכל אמירה שממנה אפשר להסיק שיכול להיות צידוק לאנטישמיות".
הכנס ההיסטורי נערך ביזמת ישראל, ואליה הצטרפו 36 מדינות אחרות - לא רק בעלת ברית מסרותיות כארה"ב, קנדה, בריטניה או אוסטרליה, אלא גם כל מדינות
האיחוד האירופי. במסמך הסיכום של הכנס, שעליו חתומות כ-40 מדינות, נאמר: "למרות שזכר השואה עודו טרי בתודעה הגלובלית, קהילות יהודיות ברחבי תבל שוב נתונות תחת מתקפה, ואנו עדים למקרים שבהם יהודים נפגעו מפני שהם בוחרים לחיות על פי רוח זכויות האדם, חירות האדם ו
חופש הביטוי והפולחן".
"הפיגוע האחרון בפריז הוא תזכורת כאובה לכך, שאנטישמיות נותרה בעיה משמעתית שמחייבת מענה", נאמר בממסך. "על או"ם לפעול נגד התופעה ולהוביל את המאבק בה, בזירה החינוכית ובזירות אחרות. אנו קוראים למדינות תבל להצהיר, שהן מתנגדות לאנטישמיות, לעודד מנהיגים ואנשי ציבור לגנות אירועים אנטישמיים, לבחון מחדש את החקיקה והאכיפה בנושא זה ולהבטיח קיום מנגנונים לסיכול אנטישמיות".
את הנאום המרכזי בכנס נשא רון פרושאור, שגריר ישראל באו"ם. בהתייחסו לפיגועי הטרור בפריז לפני שבועיים, בעיתון הסטירי שארלי הבדו ובמרכול כשר, שבהם נטבחו 17 אנשים, בכללם ארבעה יהודים, אמר השגריר: "ענן של אנטישמיות אלימה מטיל צילוו על אירופה... אירופה עומדת עתה במבחן. איננו זקוקים למצבות ואנדרטאות נוספות לזכר קרבנות השואה באירופה; אנו זקוקים למחויבות חזקה להבטיח את בטחונם של היהודים החיים באירופה".
"בעוד שבועות ספורים אני עומד להיות סבא בפעם הראשונה", הוסיף פרושאור. "מכאיבה לי ההכרה בכך, שנכדתי מגיעה לעולם שבו האנטישמיות והשנאה עדיין דומיננטיות".
השגרירי מתח ביקורת על העובדה שכמה מחברות או"ם מנצלות את הארגון כדי להפיץ אנטישמיות: "בעקבות מבצע צוק איתן, עלו נציגי כמה מדינות על במה זו והאשימו את ישראל שהיא מתנהגת כמו הנאצים ויוצרת שואה חדשה. זו אינה ביקורת לגיטימית על ישראל. לא משנה עד כמה הסכסוך בין ישראל לפלסטינים מתסכל ומרגיז. אין תירוץ לאנטישמיות, לא ברחובות, לא במדיה, לא בממשלות ולא במוסד זה".
השגרירה האמריקאית הצטרפה לביקורת זו וציינה שאו"ם משמש לעיתים תכופות כמכשיר לשלילת לגיטימציה מישראל. היא הוסיפה: "כאשר מדכאים את זכויות האדם של יהודים, תורן של קבוצות דתיות או אתניות אחרות יגיע במהרה. הקבוצה שמכנה עצמה "המדינה האיסלמית" שואפת להרוג יהודים, אחר היא עורכת מצוד גם אחרי יאזידים, נוצרים ומוסלמים מכיתות שונות".
"עולם שבו אדם אינו יכול לקנות במרכול כשר הוא עולם בלתי תקין", אמרה פאואר. "על ממשלות להתאחד כדי להילחם באנטישמיות. המלחמה באנטישמיות אינה מלחמתם של היהודים לבדם. היא של כולנו".
הארלם דזיר, שר זוטר לעניינים אירופיים בממשל צרפת קרא בכנס לנקוט צעדים חדשים להגבלת התבטאויות שטנה, לרבות צעד שלא יזכה בפופולריות רבה בסיליקון ולי: להטיל על
חברות אינטרנט כפייסבוק וטוויטר אחריות משפטית למה שמתפרסם ברשתות שלהן.
הפילוסוף הצרפתי ברנארד הנרי לוי אמר: "כאשר יהודי מותקף, האנושות כולה מועדת ומוטחת בקרקע. עולם בלי יהודים הוא לא עולם. אנטישמיות היתה קיימת גם ללא קשר למדינת ישראל ולמעשיה".
