הבדלים מגדריים בשימוש בתרופה כנגד אינסומניה

רקע: השימוש בתרופות שלא למטרה העיקרית לשמם נוצרו נפוץ ברפואה . ניסיון קליני במרפאה פרטית , הוכיחה כיעילה בטיפול בתרופה נוגדת דיכאון ESCITALOPRAM להפרעות שינה בנשים בתקופת הפרימנופאוזה. מטרה: לבדוק אם גישה זאת גם יעילה בגברים באותה קבוצת גיל הסובלים מהפרעות שינה. זו הייתה מטרת העבודה. שיטות: נבדקו 60 נשים במהלך שנה , בעקבות הפרעות שינה בקבוצת הגיל 45-57. לא נכללו נשים עם הפרעות פסיכיאטריות , נשים שהיו מטופלות בתרופות פסיכיאטריות, תרופות שינה וHRT. הערכה של הפרעות השינה נעשתה לפי CGI-I CGI-S SCALE. כמו-כן נבדקו 20 גברים בקבוצת הגיל 40-60 במהלך שנה ,אשר תלונתם העיקרית הייתה הפרעות שינה. אותם קריטריונים נכללו גם לגבי הגברים. תוצאות: נשים: 41 נשים ענו על הקריטריונים , וקיבלו טיפול בEscitalporam במינון שבין 5-20 מ"ג (לרוב 5מ"ג ). שלושים ותשע נשים דיווחו על שיפור ניכר באיכות השינה ובכמות השינה בזמן קצר (עד שבוע ימים). גברים: כל עשרים הגברים שפנו סבלו מהפרעות פסיכיאטריות (דיכאון, חרדה) וחלקם אף נטלו תרופות שינה זמן ממושך. הטיפול בהפרעות הנפשיות בעשרה מהם היה בEscitalopram , הפרעות השינה השתפרו כחלק מהמצב הנפשי הכללי, אך המינון היה של 10-20 מ"ג, והשיפור היה ולאחר תקופה של ארבעה שבועות. מסקנות: Insomnia ללא קשר להפרעה נפשית, היא סימפטום אופייני לנשים בגיל המעבר. טיפול בתרופה נוגדת דיכאון Escitalopram במינון "לא טיפולי" של 5 מ"ג עזר בתקופה קצרה. גברים סובלים מInsomnia לרוב כחלק מהפרעה נפשית. טיפול בEscitalopram משפר את הפרעת השינה, במינון טיפולי ובזמן ארוך יותר הנדרש לטיפול בהפרעה הנפשית כולה.