"עולם ההדפסה בתלת ממד הוא הבטחה עצומה, וטומן בחובו הזדמנויות עסקיות ואישיות בתחומי החיים השונים. לצד זה הוא גם טכנולוגיה 'משבשת', הן למגזר הארגוני והן למגזר הפרטי-צרכני. לצד היתרונות הגלומים בו, הוא מסב לא מעט אתגרים בתחומי האתיקה, החוק, המשפט והחברה", כך אמר ד"ר דב גרינבאום, מנהל מכון
צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.
ד"ר גרינבאום דיבר ברב שיח שנערך באחרונה בבית '
אנשים ומחשבים', לקראת כנס שיתקיים בנושא התלת ממד ב-29 ביוני במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה. מנחה רב השיח היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
המכון בראשו עומד ד"ר גרינבאום בוחן את ההשלכות של טכנולוגיות בצמיחה. לדבריו, "המכון מתמקד בחקר הממשק שבין טכנולוגיה, מדע וחברה, ובפרט בהשלכות המשפטיות, החברתיות, האתיות והכלכליות הנובעות מהחדשנות הטכנולוגית ומטכנולוגיות חדשות ומתפתחות. אחת הטכנולוגיות ה'משבשות' היא הדפסה בתלת ממד. אנחנו בוחנים סוגיות רבות בתחום, דוגמת הנהיגה בכלי רכב אוטונומיים או סוגיות בביו-טק, למשל הפריות מלאכותיות, הקפאת ביציות או מה ההשלכות של משפחה שהילד שלה נוצר משלושה הורים מבחינה גנטית".
גרינבאום אוחז בשני תארי דוקטור: PH.D בגנטיקה ובביו-אינפורמטיקה מאוניברסיטת ייל ו-J.D במשפטים מאוניברסיטת ברקלי. הוא אף שימש כחוקר אורח בשורה של מוסדות אקדמיים בולטים בעולם, בהם אוניברסיטת סטנפורד והפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ייל.
לדבריו, "בהדפסה בתלת ממד יש מגזר אמצעי - בין העולם של הצרכנים הפרטיים לזה הארגוני. מדובר במגזר ה'יצרנים', משמע - עסקים קטנים המחזיקים במדפסת תלת ממד או אנשים פרטיים העוסקים בהדפסה בקנה מידה רחב יחסי. תחום זה יצמח באופן מובהק לחלוטין".
על-פי ד"ר גרינבאום, "עולם ההדפסה בתלת ממד מאפשר ליצור ולהעתיק כל דבר בבית או בעסק קטן, בעוד שבעבר ניתן היה ליצור אותו רק בתעשיה. הדבר מביא לשינוי באופן ההתנהגות של הצרכנים. למשל, אם אני מייצר בבית או בבית עסק קטן בקבוק של קוקה קולה (Coca Cola), אני פוגע בסימן המסחרי הרשום של החברה. יש לכך השלכות משפטיות - פגיעה בזכויות יוצרים. לכן, הדפסה בתלת ממד היא דבר טוב, שמביא את הייצור להמונים, אבל 'על הדרך' פוגע בקניין רוחני".
תחום נוסף שעלול להיפגע מעליית תחום ההדפסה בתלת ממד הוא זכויות יוצרים, ציין ד"ר גרינבאום. לדבריו, "כל פעולה של הדפסה בתלת ממד היא תוצאה של תיב"ם - תכנון בעזרת מחשב. כמו שיש אתרי הורדות בלתי חוקיים של סרטים וקבצי מוזיקה, כך יש גם מסחר לא חוקי בתוכנות תיב"ם". הוא הדגים את הנזק: "למפתח של אבטיפוס של רכיב כלשהו לוקח זמן פיתוח רב ואז בא מישהו, מעתיק את הרכיב בתוך שניות ומסב נזק כספי, מה גם שנדרש לפעול נגדו בצורה חוקית-משפטית".
"דרושה המקבילה הטכנולוגית בתלת ממד לסימני מים בשטרות"
היבט לא חוקי אחר אותו ציין ד"ר גרינבאום קשור לעולם ההדפסה בדו ממד. "יחד עם ההדפסה בצבע הופיעו זייפני שטרות כסף, מה שהביא להכנסת סימני מים לשטרות, על-מנת להקשות על הזיוף. כעת, מה שנדרש בעולם ההדפסה בתלת ממד הוא מקבילה טכנולוגית לאותם סימני מים, שתקשה ואף תמנע את ביצועם בו של הזיופים, ההעתקות ושאר הפעולות הלא חוקיות", אמר.
ד"ר גרינבאום הוסיף כי "לצד ההיבטים האתיים והחוקיים יש גם בעולם ההדפסה בתלת ממד את ההיבטים הרגולטוריים. למשל, כשמייצרים בייצור עצמי אקדחים או כדורים ותרופות לבליעה".
לדבריו, "המענה לכל הבעיות והאתגרים שיוצר עולם ההדפסה בתלת ממד לא פשוט. יצירת מצב של עודף רגולציות בהכרח תביא לאחד מהשניים: או שהתחום 'יידחף' לעבר העולם הלא חוקי, הפלילי, או שהוא 'ימות' ואנשים יחדלו להדפיס בתלת ממד. אין תשובה כוללת לכל הבעיות שהתחום מציב. אחד הפתרונות הוא יצירת הפרדה חוקית בתחום, בין הפעילות המקבילה ל-Pirate Bay לזו המקבילה לחנויות חוקיות להורדת קבצים מוזיקליים, כמו iTunes".
"יש ליצור מערכת של בקרות, למניעת מצב בו אסע במכונית שאחד החלקים המהותיים בה אינו מקורי של היצרן, אלא הודפס באופן עצמי. לאחר שהוא יעבור תאונה ייווצרו בעיות ביטוחיות בשאלות כמו מי האחראי לתאונה והאם המקור שלה הוא הכנסת חלק שהודפס בייצור עצמי - למכונית", סיים ד"ר גרינבאום.