מדינת ישראל עוברת תהליך עיור אינטנסיבי מאז הקמתה. שטחים פתוחים וחקלאים רבים הפכו לשכונות מגורים ולאזורי מסחר ותעשיה עירונים, כאשר עיקר הגידול התרחש במישור החוף של ישראל בו קצב גידול האוכלוסיה הוא מהגדולים בעולם מעל שטחי ההזנה של אקוויפר החוף.
מחקרים שונים בארץ ובעולם מצביעים על כך שפעולות העיור גורמות לשינויים באיכות ובכמות הנגר העירוני.
מטרת המחקר הנוכחית היא לבחון שיטה לחיזוי השפעת השינוי בשימושי הקרקע באזורים עירוניים על כמויות ואיכות הנגר בהסתברויות שונות, כדי לאפשר בעתיד שימוש בשיטה יעילה ומהירה לתפיסת הנגר וניצולו.
בין השנים 2006-2008 נחקר הקשר הכמותי בין השינוי בשימושי הקרקע האטימים למים (שנקבעו על בסיס תצלומי אוויר, ובצורה חלקית ע"י חיישן מוטס היפרספקטרלי( לשינוי באיכות ובכמות הנגר. תוצאות המחקר שולבו בתוצאות מחקרים שונים בארץ ובעולם.
מתוצאות המחקר נמצא:
א. עלייה בכיסוי השטחים האטימים למים גורמת לעלייה במקדם הנגר העירוני .
ב. איכות מי הנגר באזור העירוני מושפעת משימושי הקרקע בשטח התורם לנגר.
ריכוזים גבוהים של חיידקים , חיידקי קולי צואתי וקוליפורמים נמצאו במי נגר בכל שימושי הקרקע -ממצא זה מחייב טיפול במים לפני שימוש חוזר בהם.
ריכוזי מלחים ויונים ראשיים היו נמוכים מתקני מי השתייה.
ריכוזי המתכות הכבדות והעומסים המחושבים ליחידת שטח היו גבוהים באזורי התעשיה יותר מאשר מאזורי המגורים.
באזורי התעשיה ובכבישים נצפו מספר רב יותר של תרכובות אורגאניות ובריכוזים גבוהים יותר מאשר באזורי המגורים
בהתבסס על תוצאות מחקר זה נראה ששימוש חוזר במי נגר מאזורי מגורים במרחב העירוני יכול לתרום לניהול בר קיימא ומאוזן של משאבי מים.