ברצועת עזה מציינים בימים אלה מלוא שמונה שנים להשתלטות תנועת חמאס בכוח על רצועת עזה. המצב ההומניטרי ברצועה קשה. במהלך שמונה השנים האלה, היו לתנועת חמאס שלושה עימותים צבאיים גדולים עם ישראל שרק הביאו להרס ולחורבן ברצועה ולא לפתרון מצוקותיה. למרות כל ניסיונות הפיוס, הפיצול בין הגדה לרצועה נמשך. שיקום הרצועה בעקבות תוצאות מבצע צוק איתן מקרטע באיטיות ואין שיפור ביחסיה של תנועת חמאס עם מצרים אשר תיווכה בינה לבין ישראל על יישום הסכם הפסקת האש בתום המבצע.
ח'ליל אלחיה, חבר הלשכה המדינית של חמאס, התייחס ב-12 ביוני למצרים ולתפקידה כמתווכת בין ישראל לחמאס ואמר: "מצרים איבדה את חסותה להסכם הרגיעה (עם ישראל), ישנם מגעים בין חמאס לבין גורמים בינלאומיים לגבי הנושא".
הדברים של אלחיה מאשרים דיווחים שונים על גורמים בינלאומיים, שנכנסו לחלל שנוצר עקב הינתקותה של מצרים מהתיווך, ומנסים לתווך בין ישראל לחמאס כדי להגיע להסכם רגיעה ארוך טווח לתקופה של חמש שנים, שיפתור גם את שאלה הסרת המצור מעל הרצועה ובניית נמל ימי.
במסגרת ההסכם הזה אמורה להיערך גם עסקת חליפין על שרידי גופותיהם של שני חיילי צה"ל, אורון שאול והדר גולדין ז"ל שנפלו במבצע צוק איתן.
בתחילת החודש ערך שר החוץ הגרמני, פרנק וולטר שטיינמאייר, ביקור בלתי מתוכנן בעזה, שבמהלכו הצהיר כי המצב ברצועה דומה לישיבה על "חבית חומר נפץ" והציע לצדדים להגיע להסכם רגיעה על בסיס "פיתוח (הרצועה) בתמורה לביטחון (לישראל)".
ב-10 ביוני ביקר בחשאי ברצועה ניקולאי מלדאנוב, שליח האו"ם למזרח התיכון. הוא נפגש עם בכירים בחמאס ובהם סגן ראש הלשכה המדינית מוסא אבו מרזוק. על-פי מקורות פלשתינים ברצועה, הוא הביא עמו טיוטת הצעה מישראל להסכם רגיעה ארוך טווח שמבוסס על העיקרון שקבע שר החוץ הגרמני - "פיתוח תמורת ביטחון". על-פי המקורות האלה, הרשות הובאה בסוד המגעים, אך משתתפת בהם בגלל יחסיה העכורים עם תנועת חמאס.
בכיר חמאס, מוסא אבו מרזוק, יצא עם טיוטת ההצעה לקטאר להתייעצויות וחזר לרצועה ביחד עם עמאד אלעלמי, חבר הלשכה המדינית של חמאס. ב-13 ביוני יצאו מוסא אבו מרזוק ועמאד אלעלמי למצרים דרך מעבר רפיח להמשך התייעצויות עם הנהגת חמאס בחו"ל ועם קטאר שמעורבת אף היא במגעים עם ישראל באמצעות מחמד אלעמאדי שהינו נציג קטאר ברש"פ.
העיתון "אלקודס" המזרח-ירושלמי דיווח ב-15 ביוני, מפי מקורות בחמאס, כי הנהגת חמאס בקטאר בראשותו של ח'אלד משעל עוסקת בגיבוש הפרטים האחרונים של ההצעה, על-פי ההצעה יוקם גם נמל צף בעזה בפיקוח ישראלי או בינלאומי. על-פי הדיווח, טורקיה וקטאר תומכות בהסכם.
גורמים פלשתינים ברצועת עזה אומרים כי הירי האחרון של הרקטות לעבר ישראל על-ידי הקבוצות הסלפיות המזוהות עם דאעש זירז את המגעים העקיפים בין תנועת חמאס לישראל על הסכם רגיעה ארוך טווח מכיוון שלשתיהן יש אינטרס שהפסקת האש תימשך והן חוששות שהמצב עלול לצאת מכלל שליטה ולהידרדר לעימות צבאי בתום עשרה חודשים בלבד ממבצע צוק איתן.
תנועת חמאס רוצה לחזק את שליטתה ברצועה ולהציג הישגים בפני הציבור הפלשתיני, ואילו ישראל מעוניינת בשקט ביטחוני בדרום הארץ והיא סבורה שהסכם רגיעה ארוך טווח עם חמאס יסייע לה במלחמה בחרם הבינלאומי ובמאבק בבית הדין הבינלאומי בהאג.
הסכם רגיעה ארוך טווח עם ישראל יסייע לתנועת חמאס בהמשך הדרך לשפר את יחסיה עם מצרים ואולי גם עם הרשות הפלשתינית. היחסים בין תנועת חמאס לרש"פ החריפו בשבוע שעבר לאחר שחמאס האשימה את הרש"פ באחריות לגל פיצוצי מטעני החבלה שהיה ברצועה בחודשים האחרונים.
למרות המתיחות הרבה ביניהן, גורמים פלשתינים מדווחים כי הפלגים הפלשתינים ברצועה מגבשים הצעת פשרה שתאפשר את פתיחת המעברים והעברתם לידי ממשלת ההסכמה הלאומית הפלשתינית כדי שאפשר יהיה לקדם את שיקום הרצועה.
בין היתר כוללת ההצעה את שילוב פקידי מעבר רפיח הוותיקים עם הפקידים החדשים של הרש"פ כדי שניתן יהיה להעביר את ניהול המעבר לידי ממשלת ההסכמה הלאומית.
השגת הסכם רגיעה ארוך טווח היא אינטרס של ישראל ושל תנועת חמאס, ברגע שמצרים הוציאה את עצמה ממשחק התיווך ביניהן לא היה מנוס אלא להשתמש במתווכים בינלאומיים. מבחינת ישראל, מדובר במשא-ומתן עקיף עם חמאס ולא הכרה בארגון ובכך היא איננה מפרה את
הסכם אוסלו שקבע כי אש"ף הינו הנציג היחיד והבלעדי של העם הפלשתיני. אם אכן יושג הסכם כזה יהווה הדבר גם לחץ על יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, שנוקט באסטרטגיה של סרבנות ומסרב לחזור לשולחן המשא-ומתן עם ישראל מבלי שתוצאותיו ייקבעו מראש.
