אנחנו לא יודעים לצפות את העתיד, אך אפשר להתכונן אליו בצורה מיטבית. יש לכך שני טעמים: הראשון, העתיד הוא דינמי - הוא קשור בהתנהגויות אנושיות, שהידע האנושי הקיים בתחום זה, היום לפחות, אינו מסוגל לצפות אותן. לימוד העבר בדיסציפלינה ההיסטורית אינו יכול לעזור. היסטוריון יכול להבין את העבר, אך לא את ההווה, ובוודאי לא את העתיד; השני, אנחנו ואבותינו ואבות אבותינו, ולא רק בישראל, אלא בעולם כולו, לוקים בעיוותי תפישה שמקשים עלינו להבין את המציאות הנוכחית והעתידית.
עם זאת הדגיש ברון ש"המודיעין אינו יכול לחזות את העתיד וגם אין זה תפקידו. תפקיד אמ"ן הוא לייעץ למקבלי ההחלטות שבראש הצבא ובראש המדינה, להתכונן לעתיד באופן מיטבי. את ההחלטות לגבי העתיד צריכים לקבל מקבלי העצות – ממשלת ישראל והרמטכ"ל".
דברים פסימיים אלה המתייחסים לתפקיד אגף המודיעין (אמ"ן) במלחמות הבאות, השמיע ראש חטיבת המחקר לשעבר באגף המודיעין בצה"ל, תת-אלוף מיל' איתי ברון. ברון, המכונה "המעריך הלאומי", אמר את הדברים במסגרת חלקה השלישי של סדנת אלפרדו למלחמה הבאה, שהוקדשה למודיעין בעתיד. לדברי ברון אם היינו מרכזים את ראשי החמאס בחדר אחד לפני מבצע צוק איתן איש מהם לא היה חוזה את אשר אירע. גם מנהיג החיזבאללה
חסן נסראללה לא צפה את אשר אירע כשהורה לחטוף את חיילי צה"ל ובעקבות החטיפה התחוללה מלחמת לבנון השנייה. הוא עצמו הודה כי אם היה צופה את תוצאות החטיפה היה מונע אותה.
ברון הסכים חלקית עם הערכתו של המנחה, ד"ר
אורי מילשטיין, שהושמעה בחלקה השני של הסדנה, לפיה ארגון צבאי באשר הוא כזה הוא אנטי-אינטלקטואלי. לדברי ברון: "נסיונות להכניס לצבאות ניתוחים אינטלקטואליים נתקלים בהתנגדות. לאחר שהשתחררתי בתחילת השנה מצה"ל, למדתי שבתחום ההיי-טק המצב גרוע יותר. זה ליקוי שהאנושות לא פתרה". לטיעונו של מילשטיין, כי זה שנים שבצה"ל אין מתקיימים תחקירי אמת ולא מפיקים לקחי אמת, ענה ברון: "אני מסכים שתחקירים הם מחוללי הלמידה גדולים שלנו על ההווה והעתיד, ואנחנו לא מבצעים אותם בצורה די טובה".
חבר הסדנה, סא"ל בדימוס,
אלי דקל, שפיקד על ענף מודיעין שטח באמ"ן במלחמת לבנון, טען בדיון שלפחות עד מלחמת לבנון צה"ל לא התאמן לחלק עֶזרי מודיעין לגייסות. לדבריו, במהלך שירותו הוא שימש עוזר קצין מודיעין של אוגדת בית הספר לשריון 162: "השתתפתי בשלושה תרגילים אוגדתיים. תפקידי היה לחלק מפות ושאר עזרי מודיעין. הועמדה לרשותי משאית ריו ישנה, שבשום תרגיל לא יצאה משער הבסיס, וממילא לא היו עזרי מודיעין כדי לחלק לגייסות המתאמנות. עזרי המודיעין נשארו בבסיס בביר-תמדה. מה שאינך מתרגל באימון גם לא תבצע במלחמה. ואכן לחטיבה 55 של הצנחנים לא היו עזרי מודיעין, לגבי ירושלים, במלחמת ששת הימים, והדבר גבה קורבנות רבים".
חבר הסדנה, ד"ר מיכאל ברונשטיין, התייחס לתזה של בלש התרבות אלי אשד, על העדר חיזוי מהפכות אידיאולוגיות בספרי מדע בדיוני, וטען שספרו של
אדולף היטלר "מיין קאמף" "הוא ספר עתידני פנטסטי. קראתי הכול במקור הגרמני. זה ספר עתידני של מי שמסוגל לשנות את המציאות והוא אכן שינה אותה. במקביל להיטלר, פעלה בגרמניה 'אסכולת פרנקפורט', שחבריה היו אנשי רוח, רובם יהודים מרכסיסטים (הרברט מרקוזה, ולטר בנימין ואחרים) שביקשו לחסל את המערב הקפיטליסטי על-ידי חתרנות אידיאולוגית פנימית, והייתה להם הצלחה רבה".