|
תאריך:
|
06/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
06/04/2009
|
|
1 |
|
|
חֲנוּת מַכּוֹלֶת
מְנַהֲלִים הֵם אֶת מְדִינָתֵנוּ הקְטַנְטוֹנֶת, בָּבַת-עֵינֵינוּ, אֶת אַרְצֵנוּ הַפִּיצְפּוֹנֶת
כְּמוֹ אֶת מֶמְשָלְתָם-מַכְשֵלְתָּם-מַכְשֵלְתֵּנוּ מָשָל וּכְּאִילוּ הָיְתָה זוֹ חֲנוּת מַכּוֹלֶת
חֲנוּת פְּרָטִית, מִשְפַּחְתִית, פִּינָתִית, שְכוּנָתִית,
יוֹם סְגוּרָה, יוֹם פְּתוּחָה,
יוֹם יֵש, יוֹם אֵין, קֶמָח, אוֹרֶז או סוֹלֶת.
חֲנוּת מַכּוֹלֶת בָּה אֶפְשָר, לְעִיתִּים, מִפַּעַם לְפַּעַם, לִמְכּוֹר אַף פְּסוֹלֶת.
תַּרְנגוֹל גָדוֹל פוֹסֵעַ-טוֹפֵף בַּחֲזִית חֲנוּת המַכּוֹלֶת,
צוֹעֵד הֲלוֹך וחֲזוֹר כְּשוֹמֵר-סַף, שְמַר-טַף
תַּרְנגוֹל אָדוֹם גָדוֹל, תַּרְנגוֹל מְגוּנְדָר, תַּרְנגוֹל צִבְעוֹנִי בַּעַל כַּרְבּוֹלֶת.
מִדֵי פַּעַם התַּרְנגוֹל עוֹצֵר, מְנַקֵר, בּוֹלֵעַ גַרְגֵר חִטָה אוֹ שִיבּוֹלֶת.
הַאִם יַצְלִיחַ תַּרְנגוֹל זֶה לְבַדּוֹ, בְּעַצְמוֹ, לִשְמוֹר אֶת חֲנוּת המַכּוֹלֶת ?
לְהַבְטִיח אֶת חֲנוּת המַכּוֹלֶת מִפְנֵי סְגִירָה ?
טַלְטֵלָה ? נְעִילָה ?
לְהַצִילָה מִמַפּוֹלֶת ?
לְהַגֵן עַל חֲנוּת המַכּוֹלֶת מִפְּנֵי מְעַרְבּוֹלֶת ?
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
2 |
|
|
בְּתֶּקֶן שֶל חֲצִי-אֱלוֹקִים
הֵם עָשוּ חוֹזֶה, חוֹזֶה מוּשְלָם, חוֹזֶה בִּלְתִּי-הָפִיך, חוֹזֶה עם אֱלוֹקִים
כי כל עוד היהודים ושכניהם זה את זה בעוֹז ובמֶרֶץ כָּזֶה מַכִּים
יוּבְטַח להם מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
גם, אבל לא רק, משום כך הם תמיד לבטח נראים
כה אגדתיים, כה נִצְחִיים, כה נְפִילִים, כה עֲנָקִים.
יֵש לָהֶם, לפּוֹלִיטִיקָאִים, לא רַק לַצְלוֹפָחִים חֲמַקְמָקִים-חֲלַקְלָקִים
הֶסְכֵּם מוּזָר אף מַדְהִים עִם היושב במרוֹמִים, עִם אלוקינו, עִם אֱלוֹקִים
הֶסְכֵּם אשר אוֹמֵר כִּי כָּל עוֹד שְאִיפוֹת כּוֹחַ, הוֹן, שִלְטוֹן ושְרָרָה בַּהֶם מִמַעֲמָקִים מְפַכִּים
יוּקְנֶה ויִהְיֶה לָהֶם לַעַד מַעֲמָד של (לפחות) חֲצִי-אֱלוֹקִים.
בַּבּוֹקֶר מוּקְדָם מְמַהֲרִים הֵם קוּם לְהַשְכִּים
מַקְדִימִים אַף אֶת מְטַאטְאֵי-רְחוֹבוֹתֵינוּ, אֵלוּ אֲשֶר אֶת עָרֵינוּ, בְּמֶרֶץ כּה רַב טוֹרְחִים ומְנַקִים
בִּשְמוֹ שֶל אֱלוֹקִים, בִּשְמָם, בִּשְמֵנוּ, בְּשֵם חֶבְרָתֵנוּ, בְּשֵם תַּרְבּוּתֵנוּ, בְּשֵם מְדִינָתֵנוּ,
מְחוֹקְקִים הֵם לָהֵם וְלָנוּ הַנְחָיוֹת (מָשָל חַיוֹת אָנוּ) ושְלָל נִכְבָּד שֶל דִינִים וחוּקִים
חוּקִים אֲשֶר תּוֹדוֹת לָהֶם, נִרְאִים אָנוּ, בְּסוֹפוֹ של יוֹם, כָּל כָּך מְדוּכָּאִים ומְצ'וּקְמָקִים
דְרוּסִים כמו תִּיקְנִים, מַקָקִים, ג'וּקִים מְחוּצִים, תִקְוָה ועָתִיד מוּחְמָצִים, מְחַיִים-כָּלִיל-מְחוּקִים.
הֵם עשו חוֹזֶה עם הקב"ה, עִם אֱלוֹהֵינוּ, עִם אֱלוֹקִים
כִּי כָּל עוֹד יִשְחוּ ויִשְהוּ במַיִם רְדוּדִים, מַיִם מְעוּפָּשִים, מַיִם עָכוּרִים, מַיִם בִּלְתִּי-עֲמוּקִים
יוּכְלוּ לְהַמְשִיך להנוֹת מחַיֵי הַנָאָה, חַיֵי-שַלְוָה, חַיֵי-רַאֲווָה, חַיֵי דוֹלצֶ'ה וִיטֶה, חַיִים מְתוּקִים.
אותנו שוֹלָל יום-יום הם מוליכים, בתרגילי הישרדותם עלינו מערימים,
במשיכת-זמן נצחית מצטיינים-מתמחים, עם שלם מרדימים, לשוכְרָה אֶזְרָחִים תְמִימִים מַשְקִים.
משום כך, אנו כמובן, נתמיד להיראות כּה אוּמְלָלִים, כּה עָלוּבִים, כּה נְבוּלִים,
שְפוּפִים, כְּפוּפִים, נִידָפִים, מְצוּמָקִים, מְשוּתָּקִים ושְחוּקִים.
בדרך זו, כעַם, לעולם לא נוּכַל לְהַחְכִּים.
בתוֹר מְיַיגֵע, מְיַיזֵע, תּוֹר אָרוֹך-מִשְתַּרֵך, מגָלִיל וְעַד נֶגֶב, מִיַרְדֵן וְעַד יָם מִשְתַּרֵעַ, בפניהם אנו מִתְבַּטְלִים, לְפִתְחָם מְשַחֲרִים, אליהם מִתְחַנְפִים, נִדְחַפִים, בְּשורָה נִדְחַקִים, משְתַמְשִים בְּמַרְפֵקִים, מְתְרַפְֹקִים, מִשְתוֹקְקִים, מִצְטוֹפְפִים כמו תְנוּעָה הוֹמָה-שוֹקֶקֶת בצַווָּאר-צַר שֶל בַּקְבּוּקִים, תְנוּעָה סוֹאֶנֶת גוֹרֶמֶת פְקָקִים
מתנהגים כמו צִי-בּוּר, עֵרֶב רַב, של שְמוֹקִים-שְמוֹקְמוֹקִים
חיים כהרגלנו חיים מְרוּחֲקִים, מְנוּתָקִים ודְחוּקִים.
מִי אֶבְיוֹנִים, מוּשְפָּלִים, חֶלְכָּאִים וְדַלִים מעָפָר ומאַשְפָּתוֹת יַעֵז ויַהִין סוף-סוף לְהַעִיר ? לְהַרִים ? להַקִים ?
קִים... קִים... קִים... קִים... קִים... קִים...
מתי כבר את בית-המקדש מחדש שוב נקים ?
קִים... קִים... קִים... קִימָה-הֶר... קִים-מַהֵר... קִים...
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
3 |
|
|
מְדִינָה בְּפְּשִיטָה מוּחְלֶטֶת שֶל רֶגֶל
מְדִינָה בפְּשִיטָה מוּחְלֶטֶת שֶל רֶגֶל
"נְשִיא" המְדִינָה משֶה קָצָב עָסוּק וטָרוּד מעל לראשו לא בייצוג
אֶלָא עִיקָר הִתְמַקְדוּתוֹ וְרִיכּוּזוֹ נְתוּנִים בִּלְעָדִית-יִחוּדִית לְמַזְכִּירוֹתָיו ,
לְנוֹשְאֵי מִין, סוּגְיוֹת נִיאוּף ועִנְיינֵי שֶגֶל.
בַּחוּרֶיה למִלְחָמָה יוֹצְאִים, נִקְרָאִים לְמַלֵא חוֹבָתָם, מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם אַחֲרָיוּת
במְסִירוּת וְחֵירוּף נֶפֶש מְבַצְעִים לוֹחֲמִים שְלִיחוּתָם בְּהַגֵנָם על מוֹלַדְתָּם,
בַּזֶה-אַחַר-זֶה נִקְרָאִים בָּנִים לַדֶגֶל !
לא מַעֲלִים על דַעֲתָּם בָּנֵינוּ, לא מְתַאֲרִים אַף לְעַצְמָם בָּנִים,
כִּי חֶבְרָתָם, מְדִינָתָם וצְבָאָם נִמְצָאִים
בְּמַצָּב כּה עָגוּם, כּה עָצוּב, כּה כָּאוּב, כּה נָבוּב, כּה רָקוּב.
כּה עָלוּב נִרְאִים כָּל "מנהיגינו" - כּוּלָם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל - כָּל הַסֶגֶל !
חוֹר גָדוֹל נִפְעַר עַתָּה בַּחֶבְרָה וּבַּמְדִינָה,
חָלָל עֲנָק ועָצוּם אֲשֶר בְּאֲוִיר-שָקוּף מָלֵא, כְּמוֹ בבֵּיְיגְל.
אִימְרוּ-נָא, אַחִים, הַגִידוּ,
כְּלוּם משֶה לא שָבַר את לוּחוֹת הַבְּרִית אַך וְרַק בְּשֶל עֵגֶל ?
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
4 |
|
|
הם תפשו, תפשו חזק, תפשו חזק מאד, את המדינה ואת אלוקים בביצים !
יש להם עתה את כל הסיבות בעולם, להיות מעצמם ואך ורק מעצמם מרוצים, מאד מרוצים !
את שמם, את עצמם, את אישיותם, את תועלתם, את נהנתניותם, את נוחיותם אך בעיקר את אנוכיותם,
(לא תם הסיפור, אזרח טיפשון-פיצפון-קטנטון, לא תם....) הם סוף-סוף מריצים, לכל כיווני רוח את תועלתניותם משפריצים, עושים זאת בקור-רוח, בלי להניד עפעף, בעיניהם כלל אין הם ממצמצים, מקבלים עבור זאת, אינסוף ואינספור תמריצים
יש להם, אל תשאל אזרח קטן, אל תשאל : מכאן ועד להודעה חדשה קופה גדולה, קופה עצומה, קופה ענקית של שרצים !
ביניהם לבין השמיים אנשים, גברים כנשים, אזרחים תמימים, אילמים, גלמים, כסילים, אוילים, מטומטמים,
כמותכם, כמוך, כמוני, כמוה, כמוהם, כמוהן, כבר אינם יותר (תודה לאל !) מפריעים, מפרידים, חוצצים
את לשד בחירותו של העם, האדיש, המשריש, המחריש, המביש, המתיש, הם עתה בחופשיות מוצצים, על כך משוויצים
אז מה כבר יכול להיות אם בין כמה בריות קיימים לבבות אשר מרוב כאב וסבל מתפוצצים, מתרוצצים, מפוצצים.
עתה יכולים הם לגשת, לפרוש לכולנו כדייגי-דגים שותקים-מפרכסים-אילמים רשת, זה אכן בכלל לא מפתיע,
כלל לא מתמיה, באין כל מפריע, בעוד שמש על ראשם וראשנו זורחת-קופחת בעוד במרום מופיעה במלוא הדרה קשת פורחת
אפשר לכן לגשת להגשמת משאת נפשם, הגשמת חלומם, שאיפת חייהם הן את דמותם בעזרת תיקשורת ממולחת, אשר לשמור תדמיתם המוצלחת טורחת, תיקשורת שכל נושא מפצחת, מורחת, תיקשורת נחונה בעזות-מצח,
אשר גורמת בקרב-עם לרוב מתח ורתח, תיקשורת בעלת רבוי-פנים, שכחה, קהות חושים
יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה, ללא לאות, בעקביות, ביסודיות, בנחישות,
טיפחו, מטפחים ועכשיו הם סוף סוף גם מהווים חבורת-הבל, חבורת-זבל, אנשים טראגיים הנראים למראית עין חברה' ליצים
את לשד שמחת חייו, קורטוב חיותו, תקוותו, ערגתו, כמיהתו, ציפייתו, חזונו, רצון הישרדותו של עמם
מזה זמן רב בחופשיות וביסודיות גוזלים הם, יונקים, שואבים, מוצצים
כל הצעה שכנגד, הצעה בעלת רצון טוב אשר אולי תוכל לתרום למלך עירום בגד,
במו הרמת ידיהם, בקולותיהם, השקת כוסיותיהם ב"לחיים!" חיש-מהר, הם מיד מפוצצים
נותרו רק עוד מתי מעט, אזרחים ספורים אשר מצייצים, למשמע חדשות היום עדיין בכל-זאת קופצים
אזרחים משוועים, בכל לבם מקווים, שתמורה כלשהי תתחולל בכל זאת בעם, בקרב רוח עיוורים ועיוועים
תושבי מדינה בודדים בלבד צועקים גוועלט, חלקם בדיכאון שוקעים לאט, לאט, אך בטוח, בלאט
לשווא זועקים לשמיים אזרחים, מושיע בנמצא אין, נותר רק לרתוח ולחרוק שן
משיח לא הגיע, בסדום ועמורה של היום הכל פגיע, דומה כי ל"מנהיגים" כולם אות קין - "נשיאים ורוח וגשם אַיִן"
אזרחים אשר את לא את דמם בלבד פוליטיקאים ניבזיים-פוחזים מפקירים, בקרנות מזבח נאחזים, אוחזים
בקור-רוח ומזג את אזרחיהם מקפיצים, כנפי-מתנגדיהם על ימין ועל שמאל ללא רחם קוצצים
וכמו פיטריות צומחות לאחר גשם, פיטריות רעילות, מסוכנות לבריאות, מורעלות,
פוליטיקאים מאוסים-תועלתניים-נהנתניים חדשות לבקרים סביבינו צצות וצצים
במדינתנו פסה לחלוטין רוח, בין יונים לניצים אין, כבר לא קיים עוד ויכוח
הולכים על בטוח. על מנת לנשום קצת ומעט אוויר, אולי הפכה נשימה קיומית-חיונית לדבר שכוח, יש צורך דחוף במפוח
תאמרו מה שתאמרו, נֶפוֹטיזם, פרוטקציה, ויטמין נאד נפוח, לא רחוק מן העץ נפל התפוח !
פוליטיקאים ככלל הפכו להיות כולם מאד מעשים,
מחמת מיאוס, בחילה, תיעוב וסלידה מקר |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דורי |
|
|
5 |
|
|
ברוורמן
בקרוב הפרטים המלאים |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רוניתי |
|
|
|
|
|
ציפי לידר כתבה מאמר בעד פסק דין מוות ליגאל עמיר. אם ציפי לידר כל כך חכמה כפי שהיא חושבת, שמא תסביר לקהל הקוראים מה מקור חור הירי בקידמת חולצתו של רבין, ואח"כ תחזור אלינו ותגיד האם צריך לפתוח מחדש את משפט יגאל עמיר, או לקבור את האמת הלא נעימה ע"י רציחתו של יגאל עמיר.
לי אישית אין ספק שיגאל עמיר חף מפשע. לפי סקרים שפורסמו, 47% מתושבי ישראל מאמינים בחפותו של יגאל עמיר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יורם רובין, מאבטח |
|
|
עו"ד נעמי לבנקרון
במדינת ישראל, ככל שהדברים נגעו לאכיפה משטרתית, נראה כי משתלם יותר להיות קוף מאשר זונה
|
|
|
|
|
|
מתי דוד
מכתב גלוי לחברי הכנסת שהתנגדו לכניסה לממשלה
|
|
|
|
|
|
מוטי פלד
אתם מגדירים את עצמכם כערבים-פלשתינים-מוסלמים. כשזה נוח לכם אתם מוסיפים "ישראלים" במה אתם ישראלים? בתרומה החיובית שלכם במדינה? איזו תרומה יש לכם למדינה? אתם, שהייתם תקווה של ראשי מדינה נאיביים (שלא לומר טיפשים) שתהיו גשר לשלום ולהבנה עם השכנים הערבים, לא השכלתם לחבר אפילו שיר שלום אחד
|
|
|
|
|
|
ד"ר אברהם בן-עזרא
הסיסמה השחוקה השגורה בפי רה"מ, כמנטרה חוזרת בעקבות שטיפת המוח אותה הצליחו לבצע קיצוני השמאל בחשיבה המדינית, לפיה המטרה הניצבת בפני הממשלה היא נקיטת מדיניות של שלום וביטחון, היא בגדר משימה בלתי אפשרית
|
|
|
|
|
|
אריק מויאל
את הליך התקצוב הדו-שנתי - הצלחתו, תכנונו והצדקתו לשנים הבאות, נוכל לראות ולבחון באמצעות גורם מרכזי והוא היציבות הכלכלית אשר תשרה במדינה וכממשק ישיר בהצלחת הממשלה
|
|
|