|
הצעת תיקון לחוק יסוד: הממשלה (תיקון - הבעת אי אמון בממשלה)
הצעת החוק השלישית של שר המשפטים החדש, פרופ' יעקוב נאמן, נוגעת לסיטואציה המוכרת שבה ממשלה אינה יכולה לבצע שני צעדים מדיניים/כלכליים/אחרים מבלי שחרב 'פיזור הכנסת' תתהפך מעל לראשה, על כל צעד ושעל. תופעה זו גורמת לראייה לטווח קצר, להיעדר טעם לקיום מדיניות לטווח רחוק וזאת בשל הידיעה (הדי ברורה) כי השר הבאה שיגיע (בעוד שנתיים נניח) ירמוס ברגל גסה את מדיניות קודמו, וכי עדיף ליצור ספין רגעי מאשר מדיניות ארוכת טווח אשר תצטייר ברגע הראשון כלא פופולרית, ובחלוף שנה וחצי (זמן ממוצע להכונת כנסת) יזכה מתחיל מדיניות זו בקיטונות בוז, וזאת רק משום שאותה מדיניות לא קיבלה את 'ארבעת שנות החסד', אשר ניתנות לכל מדיניות במדינות מתוקנות שבה הכנסת אינה בנויה בשיטת 'פל-קל'.
הסיטואציה שבה הציבור מממן את האדלרים והמורלים למיניהם (שכן כל שנתיים בממוצע יש בחירות חדשות אשר מספקות תעסוקה למחלקת היחצנות) נובעת מהקלות שבה ניתן לפזר את הכנסת. על-פי המצב הקיים די ברוב של חברי הכנסת כדי לקבל חוק המביא להתפזרות הכנסת. מדברי הצעת החוק עולה כי "הצעה זו מבקשת לקבוע רף גבוה יותר לקבלה של חוק להתפזרות הכנסת לפני תום כהונתה". השינוי אינו גדול במיוחד, ומכוחו "מוצע לקבוע, שהרוב הנדרש להחלטת הכנסת לפזר את עצמה לפני תום תקופת כהונתה בדרך של קבלת חוק לעניין זה, הוא רוב של 65 חברי הכנסת אשר יידרש בקריאה השלישית".
|
|
הצעת תיקון לחוק יסוד: הכנסת (תיקון - התפזרות הכנסת ברוב מיוחס)
כזכור, ה'פרנוסה' האחרונה שבאה לאדלרים ולמורלים למיניהם (קרי, מערכת הבחירות האחרונה) לא הייתה באה לעולם אילו לבני הייתה מסכימה להיסחט אל מול דרישות ש"ס ו"מצליחה" להרכיב ממשלה (אני אומרת "מצליחה" במרכאות כי "הצלחה" בהרכבת ממשלה תוך תשלום מחיר כה כבד אינה הצלחה, ודי לחכימא – ראשי הממשלות הקודמים כולל זה הנוכחי – ברמיזה).
הצעת חוק נוספת ברוח דילול יכולתה של הכנסת לסחוט את הממשלה קובעת כי "על-מנת להביא לסיום כהונת הממשלה על חבר הכנסת, שעליו הטיל נשיא המדינה את הרכבת הממשלה, להצליח במשימה. אם חבר הכנסת לא הצליח להרכיב ממשלה או שהממשלה שהרכיב לא זכתה באמון הכנסת, לא יהיה עוד תוקף להחלטת אי האמון והממשלה המכהנת לא תסיים את כהונתה עקב כך בלבד. בהמשך לכך מוצע עוד כי אם לא הורכבה ממשלה עדל ידי מי שהנשיא הטיל עליו משימה זו או שהורכבה אך לא זכתה באמון הכנסת, אף לא יהיה בכך כדי להביא לפיזורה של הכנסת".
כנגד יכולתה של הכנסת לאיים תדיר על הממשלה בהצבעות אי אמון, עומדת יכולתו (הנגדית, כאמור) של ראש ממשלה לפזר את הכנסת לאחר שזו הצביעה כלפיו אי אמון – זוהי שיטת ה'התרעה ההדדית' או 'מאזן האימה' בין הכנסת לממשלה, שאלמלא קיומה, היו פה בחירות כל יומיים (לשביעות רצונם של האדלרים ושאר מתפרנסי מערכות בחירות).
שינוי בצד אחד של אותו מאזן מחייב גם שינוי בצד השני ועל כן נקבע בהצעת החוק כי "בשים לב להסדר המוצע, מוצע עוד להחליף בסעיף 29 את פסקה (ז)(2) הקובעת כיום כי ראש הממשלה לא יהיה רשאי להשתמש בסמכותו לפזר את הכנסת "לאחר שהכנסת הביעה אי אמון בממשלה לפי סעיף 28". תחת זאת מוצע לקבוע כי ראש הממשלה לא יהיה רשאי להשתמש בסמכות האמורה "כל עוד עומדת בתוקפה החלטת אי אמון כאמור בסעיף 28".
|
|
הצעת החוק החמישית מאמתחתו של שר המשפטים החדש, כמו נולדה לעצם ימים אלו שבהם יש בקדימה מי שרוצים לרוץ 'קדימה לממשלה': שאול ("בית לא עוזבים") מופז, שכבר מוכר היסטורית בעזיבתו "בתים שלא עוזבים", כמה לעזוב את קדימה, ואילו בעבודה יש מי שנגעלים מן התרגיל שעשה ברק למפלגתו (שבו חישק אותה להצטרף ל"ביבי המאוס" כאשר החליט מה שהחליט ללא הוועצות בוועידת המפלגה) וגם כמהים לעזוב: אין ספק שיש במפלגת העבודה מי שמסתכלים בעיניים כלות על מסגרת פרלמנטרית שאינה מפלגת העבודה: ניתן להניח שיולי תמיר או שלי יחימוביץ' סולדות מן החבירה לש'שומר הברים' ש'שם קצוץ על הקהיליה הבינלאומית' ו(אולי) נפשן יוצאת למהלך דומה לזה שעשו בזמנו שריד וביילין: מעבר מן ה(יש אומרים) "אבודה" אל מר"ץ החבולה (שכמו זקוקה לכוחות חיזוק אחרי הגלאוניזצית-חסר שעברה בבחירות האחרונות).
פסח היא עונת טיולים ברחבי הארץ. יעקוב נאמן, ברוח העונה, מקל את הטיול מסיעה לסיעה על חכ"ים ממועדון ה'לא מרוצים'. ומדברי הצעת החוק: "הצעה זו נועדה להקל על קבוצה גדולה של חברי הכנסת שמבקשת לפרוש מסיעה".
|
|
סעיף 6אף אשר נתווסף ל חוק יסוד הכנסת אך ורק בשנת 1991, נועד למנוע את תופעת ה'קלנטריזם'.
המונח קלנטריזם נכנס לפנתיאון הלאומי', למילון הפוליטי של מדינת ישראל, בעקבות מקרהו של חבר עיריית ירושלים רחמים קלנטר, אשר החליט בזמנו לערוק מן הקואליציה לאופוזיציה תמורת טובות הנאה פוליטיות. עריקתו הטביעה מושג – 'קלנטריזם'. כאשר סעיף 6א מדבר על פרישה שלא לפי תנאי החוק, הוא למעשה מתכוון לעריקה, אך נוקט 'שפה פרלמנטרית' (תרתי משמע).
היות ופרישה מסיעה לסיעה אחרת אינה אלא גניבת המנדט של הבוחר, סעיף 6א ל חוק יסוד הכנסת קובע כי על העורק להתפטר מן הכנסת ובבחירות הבאות יוכל להציג את מועמדותו עם הרשימה החדשה:
6א. סייג למועמדות חבר כנסת שפרש מסיעתו
(א) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על-ידי סיעה של הכנסת היוצאת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק.
(ב) לעניין סעיף זה -
"פרישה מסיעה" - לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה לעניין הבעת אמון לממשלה או אי-אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו;
"תמורה" - במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר-הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו.
חיקוק זה נועד להבטיח כי מי שפורש, עושה זאת ממניעים אידיאולוגים אמיתיים ולא ממניעי טובות הנאה כלשהן. תכלית החיקוק הינה להבטיח שחברי כנסת יפרשו ממניעים אמיתיים, אידיאולוגים, ולא ממניעים הקשורים בטובות הנאה כלשהן.
החוק מכיר במצבים שבהם חברי כנסת משנים את דעתם, לדוגמא, עם השתנות התנאים החיצוניים.
כאשר מדובר בח"כ בודד אשר עושה כן, זה מחשיד את צעדו ככזה אשר נעשה בעקבות טובות הנאה. לעומת זאת כאשר קבוצת חכ"ים עושה כן, זה מריח יותר 'אידיאולוגיה' ופחות 'טובות הנאה'. על כן סעיף 59 לחוק הכנסת מגביל פרישה של ח"כ בודד ומאפשר אך ורק 'פרישות קבוצתיות':
59. התפלגות [תיקון: תשס"ד]
רואים התפלגות של סיעה לעניין סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת, אם נתקיים אחד מהתנאים האלה:
(1) ההתפלגות היא של קבוצה של לפחות שלושה חברי הכנסת, שהם לפחות שליש ממספר חברי הסיעה; אך בסיעה שמספר חבריה שישה או פחות, תהא זו התפלגות אם הקבוצה מונה שני חברי הכנסת או יותר;
(2) ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של סיעות או חטיבות של הכנסת הקודמת או צירוף של מפלגות או ארגונים מחוץ לכנסת, או של סיעה או חטיבה כאמור עם מפלגה או ארגון כאמור, וההתפלגות היא על-פי ההשתייכות לאותם סיעות, חטיבות, מפלגות או ארגונים, והיא הגישה ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של סיעות, חטיבות, מפלגות או ארגונים כאמור, בציון ההשתייכות של המועמדים;
(3) ההתפלגות היא של חבר כנסת אחד, החבר בסיעה שמספר חבריה אינו עולה על שלושה, וההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת.
האם אכן 'קבוצתיות' הפרישה מבטיחה את 'טוהר הפרישה'?
הגם שאין כל ספק שאריאל שרון פיצל את הליכוד מסיבות אידיאולוגיות לחלוטין, ספק רב עד כמה שאר חברי סיעתו עשו כן – 'המפץ הגדול' אפוף בריחות כבדים של חיפוש משרות ממשלתיות זמינות, והרי יש כבר מי שכינו את קדימה חבורת פליטי מפלגותיהם.
|
|
סעיף 59(ג) לחוק הכנסת קובע כי כאשר עסקינן בסיעה "התפלגות של חבר כנסת אחד לא תהיה התפלגות אם הוא חבר בסיעה שמספר חבריה אינו עולה על שלושה וההתפלגות נעשית בזמן שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת".
לא בכדי נוסח קונקרטי מידי של חוק מחשיד אותו כחוק אשר נוצר עבור אנשים מסוימים בסיטואציה מסוימת, ואכן, סעיף זה נוצר כאשר לליכוד היה אינטרס שח"כ דוד טל לא יצטרף למפלגת העבודה, ויוכל לקפוץ מסיעת 'עם אחד' היישר על זרועותיו הפתוחות של הליכוד.
|
|
הנה אם כן, גם חוק אשר נחזה להיות כללי, יכול להיות חוק אשר 'נתפר' במיוחד בכדי ליתן מענה על סיטואציה מסוימת.
האם אנו עומדים בפני עוד חוק 'תפור' שכזה?
הצעת תיקון לחוק הכנסת (תיקון- התפלגות סיעה), התשס"ט - 2009
הכנסת החדשה מאופיינת בהתרסקות של סיעות אשר בעבר נחשבו גדולות (ראה ערך: אבודה), ועיניים כלות של אי אלו ח"כים אשר לשיטתם 'תקועים' במפלגה שלהם, לחברות במפלגה אחרת. הצעת החוק החדשה מסירה את המגבלה ולפיה אך ורק התפלגות של כשליש מחברי הסיעה תיחשב כ'התפלגות כשרה ומותרת'. לפי הצעת החוק, "גם התפלגות של שבעה חברי כנסת" תיחשב כהתפלגות כשרה". לא קשה להבחין למי נועדה הצעת החוק, ולאילו 'כמהים להתפצל' היא באה לסייע (רמז, לאלו שכבר אמרו בעבר "בית לא עוזבים" בעודם אורזים את הפקלאות). הקביעה ולפיה שבעה חברי כנסת יכולים להתפצל מסיעה, גם אם אינם עולים כדי שליש מחברי הכנסת רלוונטית אך ורק לסיעות אשר מונות למעלה מ-21 חברים, שהרי כל סיעה בת עשרים ואחת חברים, יכולה 'להפרד לשלום' משבעה מחבריה, ועדיין זה יהא חוקי. בכנסת ישנן שתי סיעות שכאלו: הליכוד, אשר ספק אם חבריו, אשר קיבלו כל כך הרבה מתנות חג המולד נפלאות ("סגני שרים לשום דבר"), ירצו אי פעם לנשק נשיקת פרידה את 'גן העדן עם 72 הבתולות שלהן'. מי נותרה באי שביעות רצונה באופוזיציה? קדימה.
קשה להשתחרר מן הרושם כי החוק המוצע לא נועד אלא לאפשר למועדון הבלתי מרוצים מקדימה לברוח לליכוד. איך אמר מופז? "בית לא עוזבים?" הנה, נתנו לו את פתח המילוט לשוב ל"בית שלא עוזבים".
|
|
