הזכות לפרטיות הפכה לחלק יסודי ועקרוני בהגנתו של הפרט, מפני חדירה וחיטוט בחייו הפרטיים. מדובר בזכות קונסטיטוציונית - למרות שאין לנו חוקה.
האירועים האחרונים במדינה, החילופים בממשלה והחקירות המאסיביות של זרועות השלטון - החל מהנשיא, ראש ממשלה, שר אוצר, שר משפטים, יו"ר וועדת חוץ וביטחון - צחי הנגבי, כל מערכת המיסוי בראשותו של ג'קי מצא - ועד למנהלת הלשכה של אולמרט הגב' שולה זקן - כל אלו מעלים את נושא הזכות לפרטיות - לגבהים חדשים.
סעיף 13 ל
חוק האזנות סתר קובע כי "חומר שנאסף בניגוד לחוק לא יוכל לשמש כראייה קבילה.
סעיף 32 ל
חוק הגנת הפרטיות מגן על האזרח בפני שימוש בראיות לא חוקיות.
להבדיל מאזרח פשוט, הזכאי להגנה רחבה מצד החוק על חדירה לחיו הפרטיים, כאשר לרשותו חוקים כמו: חוק איסור לשון הרע, איסור להאזנות סתר בלתי חוקיות, וחוק הגנת הפרטיות כמצוין לעיל, כאשר עסקינן באישי ציבור, היקף ההגנה עליהם קטן יותר, מצומצם יותר, ושקיפות רחבה יותר צריכה לאפוף את רוב מהלכיהם הציבוריים.
המקרה שזעזע את החברה הישראלית ודחף לטפל בנושא בצורה מעמיקה יותר היה מחלתו והתמוטטו הפתאומית של אריק שרון.
עד היום, אין לנו נוהל, פרוצדורה או חקיקה מסודרת המטפלת בנושא של בריאותו הפיזית והנפשית של איש ציבור.
ישנם כללים ומנהגים אשר השתרשו בדמוקרטיות בעולם, לפיהן המנהיגים מצהירים על בריאותם ומתגאים בה. בארה"ב, השתרש הנוהל לפיו נשיא מכהן, עובר כל שנה בדיקות כלליות (דוגמת בדיקות הנדרשות לביטוח מנהלים או ביטוח חיים) והתוצאה מוצגת לציבור. כך פועל גם הנשיא בוש וקודמיו בתפקיד וכך פעל גם הנשיא לינדון ג'ונסון, שלא רק דיווח על ניתוח התוספתן שעבר אלא גם הפשיל את חולצתו והראה את הצלקת.
אין ספק, שאיש ציבור שנבחר לוקח על עצמו לא רק אחראיות חברתית ואישית לביצוע התפקיד, אלא מחויב גם בהתנהגות הולמת ובקודים חברתיים ההולמים את מעמדו.
הנשיאים - קנדי וקלינטון היו "פרפרים" לא קטנים, וסיפורי הסקס והנשים שלהם פרנסו את התקשורת משך השנים. במקביל, גם המועמדים לנשיאות, לרבות מושלים, סנטורים וחברי קונגרס, לא פעם סבלו, נפסלו, נשפטו ואף הודחו, בשל פרשיות סקס נסתרות, אלימות או נפתלות.
כרגע, אין לנו בסיס משפטי לפיו על נבחר ציבור חובה להציג את התיק הרפואי תוך דגש על בריאותו הפיזית והנפשית בפני הציבור, אך להערכתי, יש להסדיר את הנושא בצורה ברורה בחוק בתקנות ובפרוצדורה מתאימה.
כמובן, שלדעתי, אין לתת דרור לפלישה מאסיבית לחיו הפרטיים של נבחר ציבור, ולא לחיטוט או רכילות על התנהגות חריגה אלא אם היא אכן קיימת בחייו או משפחתו ועלולה לפגוע בתפקודו או בתדמיתו.
הגם שפעולותיו של נבחר ציבור חייבים להיות "שקופים" לציבור, חיו הפרטיים וחיי משפחתו זכאים ליהנות מהגנת החוק והתקשורת לחייהם הפרטיים.
איש ציבור בפעולותיו הרשמיות חי בארמון זכוכית, אבל בחייו הפרטיים זכאי ורשאי להגנה.
עם זאת, נושאי תפקידים כגון נשיא, ראש ממשלה, שר ביטחון, רמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש המוסד, אלו לטעמי חייבים לעבור כל שנה בדיקה רפואית מקפת.
הבדיקה תיעשה ע"י וועדה רפואית מקצועית, אובייקטיבית חיצונית, והיא תפרסם רק את הקווים הכלליים של הבדיקה תוך מתן דגש על
כשירות פיזית רפואית למלא את התפקיד.
את הציבור לא צריך לעניין, גובה הכולסטרול הטוב והרע או השומנים בדם והסוכר של המועמד, את הציבור צריכה לעניין הבריאות הכללית הפיזית והנפשית למלא את תפקיד הנשיא, ראש ממשלה ויתר נושאי התפקידים הרגישים, בעלי השפעה על בטחון המדינה, סודותיה והתנהלותה. בתפקידים רגישים מחלות כגון: מניה דפרסיה, התקפי חרדה, סרטן או נטילת תרופות בעלות השפעה ממכרת או מטשטשת המשפיעה על התפקוד היומי, הן בעלי חשיבות לעניין ההחלטה על יכולת תפקוד והתאמה לתפקיד, (ראה הדוגמא של מנחם בגין ז"ל בזמן היותו ראש ממשלה).
