לרגל יום העצמאות הקרב ובא, להלן טיפים לעידוד בעלי מוגבלויות לעצמאות:
חינוך ללא רחמים עצמיים – הורים שמפתחים רגשות של רחמים כלפי הילד שלהם בשל היותו מוגבל פיזית, מעבירים את הרגשות האלה גם אליו. במקרים רבים ההורים עצמם פוגעים בעצמאותו של הילד בכך שהם מתמודדים במקומו עם סיטואציות שונות, בשל חוסר האמונה כי הוא מסוגל להתמודד עמן.
הדבר עלול לפגוע באמונתו של הילד בעצמו ובפיתוח העצמאות שלו. ילד שמגיע מבית כזה יהיה הרבה יותר וותרן כלפי עצמו, לא יאמין בעצמו ובטח שלא יהיה מסוגל לפתח עצמאות כלשהי. על ההורים לנטוע כבר מגיל צעיר בילד את האמונה בעצמו וביכולתו לבצע כל דבר שיחפוץ. כישלונות מלמדים אותנו את הדרך אל ההצלחה. חוסר התמודדות עלול להמיט על הילד חיים של תלות, בידוד ודיכאון.
שילוב בכל מחיר – ילד בעל צרכים מיוחדים שאיננו מסגל לעצמו במהלך הזמן הרגלים של עצמאות, נופל על כתפי ההורים לאורך כל חייהם, ובכך נגרם גם להם וגם לו סבל כפול ומכופל. למרות החוק לשיווין בחינוך שהתקבל לפני מספר שנים, אשר מטיל על בית הספר את החובה לשלב ילדים בעלי מוגבלויות בכל פעילויות בית הספר, יישום החוק מוטל למעשה על ההורים עצמם.
אם ההורים לא מפעילים לחצים על בית הספר, ונלחמים על שילוב הילדים שלהם בכל המסגרות, הופך החוק המתקדם לאות מתה, והילדים הופכים ללא משתלבים, תלותיים וחסרי עצמאות לכל ימי חייהם. העצמאות של הילדים הללו חשובה גם על-מנת להקל על ההורים.
צאו לעבודה - על האדם בעל צרכים מיוחדים לשאוף להשתלב בעולם העבודה. יש לקחת בחשבון שההשתלבות עשויה להיות הדרגתית אבל בהחלט משתלמת. כניסה למעגל העבודה והישארות בו גורמת לאדם המוגבל לתחושת שייכות, מאפשרת לו לפרנס את עצמו ולא להיות תלוי באחרים ומעודדת את היותו אדם עצמאי.
השתתפו בפעילויות חברתיות –אחת מהעצות הראשונות שאני נותנת לאנשים בעלי צרכים מיוחדים אותם אני מאמנת היא להשתלב בפעילויות חברתיות. השתתפות במפגשי חברים, יציאה לטיולים שמסלולים שמותאמים לנכים, צפייה בסרט בקולנוע, ישיבה בבית קפה וכל פעילות אחרת יתרמו למצב רוחו של האדם המוגבל ויגרמו לו להרגיש חלק מכולם.
התנדבו לעזור לזולת – פעילות התנדבותית ממלאת מספר רב של פונקציות שיכולות לרומם אנשים בעלי מוגבלויות, ולאפשר להם להגיע לעצמאות רגשית. ההתגייסות למען החלשים משלבת פעילות חברתית ויצירת קשר עם אנשים אחרים, ובכך נשבר הבידוד החברתי. הענקת עזרה לאנשים נזקקים מאפשרת לכל אחד מאתנו להבין את מצבו לאשורו ולהיכנס לפרופורציות. ההתנדבות מאפשרת להשיג התקדמות משמעותית בדימוי העצמי בקרב בעלי מוגבלויות, ואסור לוותר עליה.
פתחו תחביבים – עיסוק בתחביבים עשוי לגרום לתחושת סיפוק. במקום לנצל את הזמן הפנוי על-מנת לשקוע ברחמים עצמיים, מומלץ לאמץ תחביבים כמו קריאה, ציור, פיסול ושירה. תחביבים אלה מאפשרים ליצור כר נרחב ליצירת קשר עם הסביבה, ולהתרחק מהקטלוג כאנשים בעלי מוגבלויות.
השתדלו לבצע סידורים בעצמכם – לאנשים בעלי מוגבלויות מומלץ לא לוותר על פעילויות מחוץ לבית, גם אם הדבר כרוך מבחינתם בהתמודדות. ביצוע סידורים כמו קניות, תשלומים וכדומה בכוחות עצמם יכולים יתרום לתחושת העצמאות. מצד שני, שכירת שירותים בתשלום, כמו שליחים, עשויה לתרום לתחושת העצמאות, אם הדבר נעשה מכספים אותם צברתם עקב יכולותיכם.
כאשר מפעילים את הסביבה בסידורים שונים, הדבר מגביר את התלות ואת תחושת האשמה ואסירות התודה. כאשר משלמים לאנשי שירות על-מנת לחסוך מאמץ מכסף אותו הרווחנו ביגיע כפינו, הדבר עשוי לעודד אותנו ולתת לנו תחושה של העצמה.
העסיקו בעלי צרכים מיוחדים – אני פונה לכל המעסיקים והעובדים על-מנת שיעודדו העסקת אנשים בעלי צרכים מיוחדים. העסקת בעלי מוגבלויות איננה רק תעודה לאזרחות טובה ותרומה חשובה לחברה, אלא גם עסקה משתלמת ביותר עבור המעסיק. ממחקרים בנושא עלה כי עובדים בעלי צרכים מיוחדים מסורים הרבה יותר למקום העבודה, נעדרים הרבה פחות מהעבודה. כמו-כן שכרם של בעלי מוגבלויות המעוגן נמוך בהרבה ביחס לעובדים בעלי כישורים דומים, והם מזכים את בעל העסק בהטבות שונות מהמדינה. מעבר לכדאיות הכלכלית, וקידום שם העסק, העסקת עובדים בעלי צרכים מיוחדים מוציאה אותם ממעגל הבדידות וחוסר ההשתייכות, ומאפשרת להם לקיים אורח חיים עצמאי ומשתלב.
