1.
תקציב המדינה: תקציב של פחדנים. אין מילה אחרת. משבר כלכלי נורא בעולם. כל הממשלות, כולן כולל כולן, מציגות תקציבים מרחיבים עם יעדי גרעון גדולים יותר מהמקובל וזאת כדי להזרים "אנרגיה" תקציבית ופיננסית לציבור הרחב.
אין דרך אחרת. אצלנו? אותה תפיסה, אותו חוק הסדרים נורא, אותה פוליטיקה קטנה בין האוצר לשאר משרדי הממשלה. מרגיז. מתסכל.
2.
תקציב משרד החינוך ושר החינוך: תקציב משרד החינוך הינו אחד התקציבים הגדולים ביותר בין משרדי הממשלה 30-27 מיליארד שקל! יותר מזה,
ההוצאה הלאומית בישראל על חינוך היא כ-50 מיליארד שקל כלומר, כ-9.1% מסך התוצר הלאומי. לא יאומן מה? זה המון! אז איפה הבעיה? מדוע הנהלת משרד החינוך נזעקת? או! כאן הסיפור! כי הכסף הגדול באמת נמצא בתוך סעיפי ותקנות תקציב משרד החינוך, כי משרד החינוך, כמו מרבית הארגונים והמשרדים הממשלתיים, הוא גוף בזבזן, עתיר ביורוקרטיה, כוח אדם וחוסר יעילות, ושם צריך לקצץ! לא לדרוש עוד. כי באמת אין. לריב עם ועדי העובדים זה קשה. לצעוק שאין כסף ועתיד החינוך בסכנה זה קל יותר. מסכן שר החינוך. מסכנים תלמידי ישראל. מסכנים כולנו.
3.
דוח מבקר המדינה ואנחנו: שוב מוגש הדוח השנתי של מבקר המדינה. ככל שמצבנו הלאומי הולך ומורע, כך דוחות המבקר ארוכים ומורכבים יותר. וזה רק הולך ומחמיר. מה הוא אומר בגדול? שאנחנו לא ממש מתפקדים. לא פועלים כמו שצריך ובמקומות הכי חשובים לקיומנו כאן - רפואה ובריאות, ביטחון אישי ופשיעה והכי נורא - אי-קיום, למעשה, של החלטות הממשלה, כמו גם הפיקוח והמעקב אחריהן.
4.
תקציב משרד הביטחון: במילה אחת - לקצץ! ובשתי מילים - לקצץ בגדול! שם הרזרבה התקציבית של מדינת ישראל. אין מקום אחר. אין משרד אחר ששם צריך לקצץ כמו במערכת הביטחון. מדינה בתוך מדינה, תקציב בתוך תקציב. אין הצדקה לבזבוזי הענק ולחוסר היעילות האדיר של המערכת הזו. כן, מה שלא יורה - יש לקצץ! למשל? העלאת גיל הפרישה מהצבא, גיל 70 נשמע לי כגיל מתאים ליציאה לפנסיה, לא גיל 45! ביטול תקנים מיותרים, ביטול המשלחות והנציגויות הביטחוניות ברחבי העולם, ביטול ההסעות האוויריות לחיילים ולקצינים, וביטול מאות כלי הרכב הצמודים ועוד ועוד. להילחם באירן הם רוצים... מוועד העובדים ומהתייעלות בסיסית הם פוחדים!
5.
ומילה אחרונה בהחלט, על נגיד בנק ישראל פרופסור סטנלי פישר: אני לא בקי בפרטי הסכסוך המתוקשר עם הנהלת בנק הפועלים ולמען הגילוי הנאות, אני לקוח של הבנק וכמו כולם, אני לא ממש מרוצה מדרך ההתנהלות שם, שאיננה שונה מההתנהלות הקלוקלת של הבנקים האחרים. אבל כאזרח מודאג, אני חושב שמגיע לי לדעת ולקבל מידע רב יותר על סיבות הסכסוך ומשמעויותיו. הנגיד מתנהל כעב"מ שאיננו חלק מההוויה הישראלית, כמי שאיננו מכיר את מורכבות החברה הישראלית לטוב ולרע, והכי חשוב בעיני, כיצד הנגיד, צודק ככל שיהיה, מטיף לבנק הפועלים להתנהל, כשבנק ישראל, הגוף בראשו הוא עומד, מתנהל בצורה חסרת אחריות ציבורית בכל ההיבטים הקשורים להסכמי שכר ולהתייעלות.
