בעוד קליפורניה מתמודדת עם סכנה אחת של הגלובליזציה - שפעת החזירים - נקט הסנאט של מדינה זו צעדים להגן על אזרחיו מפני סכנה נוספת, קטלנית פחות, אך מטילת מורא: דיכוי חופש הביטוי באמצעות פסקי דין זרים בנושא דיבה.
קליפורניה היא הבירה העולמית של תעשיית הבידור, המספקת הכנסות ניכרות לקופת המדינה. כדי להגן עליה יזם הסנאטור הדמוקרטי, אלן קורבֶּט, את החוק למניעת תיירות-דיבה (DB 320), שעבר פה אחד בסנאט של המדינה.
עד היום, אנשים שמעולם לא הצליחו לזכות בתביעת דיבה בקליפורניה או בארה"ב, מגישים תביעות דיבה במדינות ידידותיות לתביעות כאלה, כמו אנגליה, ולעתים קרובות משיגים בהן פסקי דין, המעניקים להם פיצויים גבוהים מן הנתבעים האמריקנים שלהם. כיוון שאמנות בינלאומיות מחייבות את בתי המשפט האמריקניים לאכוף פסקי דין אלה, נועד החוק למניעת תיירוּת-דיבה לאסור על בתי המשפט של המדינה "לאכוף פסקי דין בנושא דיבה, שהושגו במדינות זרות, אלא אם כן החליט בית המשפט כי חוקי לשון הרע שיושמו על המקרה מעניקים הגנה על חופש הביטוי, שהיא לפחות כמו זו הניתנת על-ידי החוקות של ארה"ב ושל קליפורניה".
בלי חוק זה, כל יוזמה יצירתית המופקת בקליפורניה, וכל סופר, במאי ומפיק בקליפורניה מסתכנים עתה בחורבן כלכלי עקב תיירוּת-דיבה. למעשה, כל הספרים, תסריטי הסרטים ותוכניות הטלוויזיה, תוכניות הרדיו, תכני האינטרנט ואף משחקי הווידיאו חשופים לתביעות טורפניות מחו"ל.
לונדון - "בירת הדיבה העולמית"
תיירוּת-דיבה היא אמצעי זדוני הצובר תאוצה, שבו נוקטים לעתים קרובות מממני טרור עשירים ומושחתים. הם עושים כן על-ידי ניצול לרעה של חוקי הדיבה ודיני התחולה הזרים, הנוטים מאוד לטובת התובעים, כדי להשתיק סופרים, מפיקים ומוציאים לאור אמריקנים. מאז מתקפת ה-11 בספטמבר, חוקי הדיבה של מדינות זרות הפכו נשק יעיל ביותר בידי כוחות עריצים המבקשים לצמצם את החופש בארה"ב. חוק תיירוּת-הדיבה הקליפורני עשוי אפוא לבלום את ההשתקה הפולשנית הזו ולשקם את חירותנו.
חוקי הדיבה האמריקניים שונים מאוד מן החוקים המקבילים במדינות אחרות ומגנים בנחרצות על חופש הביטוי. במדינות רבות אחרות עיתונאים צפויים לעונשי מאסר בגין אישומי דיבה פליליים ובמקרים רבים טענת "אמת דיברתי" אינה משמשת הגנה. וכך, פרסומים מוחרמים, עיתונים, סרטים, אולפני טלוויזיה ותחנות שידור נסגרים, וכותבים ומפיקים נידונים לשלם קנסות גבוהים ולפרסם הכחשות, גם כשהם יודעים שאין בהן כל אמת. החוקים האנגליים הם כה ידידותיים לתובעים במשפטי דיבה, שעיתון טיימס הלונדוני מצא לנכון לכנות את לונדון "בירת הדיבה העולמית".
בשנת 2003 פרסם Bonus Books, מו"ל קטן היושב בקליפורניה, את ספרי השלישי - Funding Evil, How Terrorism is Financed and How to Stop It.. בספר מתועד היטב זה הראיתי, כיצד המיליארדר הסעודי חאלד בן מחפוז, כמו רבים אחרים, מימן את אל-קאעידה, חמאס וארגונים מוסלמיים קיצונים אחרים. מחפוז, שאינו מתגורר באנגליה, תבע אותי בלונדון על הוצאת דיבה, אף על-פי שאני מתגוררת בניו-יורק, וספרי לא פורסם ולא שווק באנגליה. למרות זאת, בית המשפט האנגלי קבע כי יש לו סמכות שיפוט בתביעה, היות ש-23 עותקים מספרי נרכשו דרך האינטרנט וכך הגיעו לאנגליה.
מה שקרה אחר כך לא התרחש במדינת עריצות חשוכה ומפגרת כמו סוריה, ערב הסעודית או קוריאה, אלא באנגליה. למרות זה שתביעתו של מחפוז לא נדונה לגופה, פסק לו בית המשפט, בהיעדר הנתבעת, פיצויים בסך מאות אלפי דולר וכן סעדים אחרים, כולל השמדת כל העותקים של ספרי.
בתגובה, תבעתי את מחפוז בניו-יורק, בבקשה להכריז כי פסק הדין האנגלי פגע בחופש הביטוי שלי, המוגן בתיקון הראשון לחוקה האמריקנית. התדיינות זו הובילה בחודש מאי האחרון את המחוקק של מדינת ניו-יורק לחוקק את "החוק להגנה מפני דיבה טרוריסטית" (Libel Terrorism Protection Act), אשר זכה גם לשם "חוק רייצ'ל". באוגוסט האחרון הלכה מדינת אילינוי בעקבות ניו-יורק, ובפלורידה נחקק חוק "ההגנה מפני דיבה" (Libel Protection Bill) ב-4 במאי. וברמה האמריקנית הפדרלית הצעת "חוק הגנת חופש הדיבור, 2009" (Free Speech Protection Act 2009), שיזמו סנאטורים דמוקרטים ורפובליקנים גם יחד, עומדת להתקבל בקונגרס בוושינגטון. החוק נתמך על-ידי מרבית הארגונים להגנת חופש הביטוי ועל-ידי מרבית כלי התקשורת בארה"ב.
ללא החוק נגד תיירות-דיבה, כל יוזמה יצירתית שמקורה בקליפורניה נתונה בסיכון של חורבן כלכלי מידיהם של טורפים זרים. על כן, על המחוקק במדינה זו להגן על הסופרים, המפיקים והמוציאים לאור החיים בה ולהבטיח שהדיון בענייני ציבור יהיה "נטול עכבות, אמיץ ופתוח לרווחה" ("uninhibited, robust and wide-open”) - בהתאם לתיקון הראשון של החוקה האמריקנית. בעקבות העברת החוק בסנאט של קליפורניה, אני קוראת לאסיפה הכללית של קליפורניה להעביר את החוק נגד תיירות-דיבה ללא דיחוי, ולמושל, ארנולד שוורצנגר, לחתום עליו.