לא יכולנו למצוא תאריך ראוי יותר מה-15 במאי, מועד סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, כדי לפקוד את מסעדת "הרברט סמואל" התל אביבית. סמואל, למי ששכח, היה הנציב הבריטי הראשון והעליון בארץ, על-פי מינויה של ממשלת בריטניה. ב-15 במאי 1947, על-פי החלטת עצרת האו"ם, עזב החייל הבריטי האחרון את אדמת פלשתינה, ובכך נסללה הדרך להקמתה של מדינת ישראל.
ביום החגיגי הזה, 62 שנה מאוחר יותר, הצלחנו לצוד שתי ציפורים במכה אחת: גם הנצחנו את האירוע ההיסטורי וגם טעמנו, לראשונה, את טעמה של המסעדה המנציחה אותו. הכל בזכותו של שף הצמרת, יהונתן רושפלד, בעליה של המסעדה, שנפתחה זה מקרוב בטיילת התל אביבית (רחוב קויפמן 6), סמוך לכיכר הרברט סמואל ההיסטורית.
ממשיכת הדרך
"הרברט סמואל" היא מסעדת-גורמה צרפתית-ים תיכונית, ממשיכת דרכה של מסעדת "רושפלד" לשעבר, שהייתה סמוכה למוזיאון תל אביב. המסעדה החדשה, הנשקפת לחוף הים, מעוצבת בטוב טעם, בסגנון חדשני, ומשרה אווירה חמימה ואינטימית על יושביה. להבדיל מ"רושפלד", שהייתה מסעדת-צמרת יוקרתית, "הרברט סמואל" אומנם אינה נופלת ממנה ברמתה, אבל התאימה את עצמה למיתון העמוק. בתעריף המגוון שלה היא מאפשרת ארוחות-שחיתות בתעריפים היפים לכל כיס, במיוחד כשהמדובר בארוחה עסקית במשך ימות החול של השבוע.
חגיגת הסיום
פתחנו בניוקי-אפונה וערמונים, שהיו עשויים היטב ושהוגשו ביד נדיבה - מנה עשירה בטעמה ומעודנת למדי. הפסטה הטרייה והעסיסית תובלה כראוי בגבינת פרמזן דומיננטית וספגה היטב את טעמה. בת הזוג, שבחרה אף היא בפסטה, נהנתה לא פחות ממני ממנת עגל החלב בעטיפת קנלוני דקה ופריכה, שהייתה אפויה כמו שצריך. בקבוק סודה גדול של "סן פלגרינו" שטף את הארוחה הנכבדה.
ואז הגיעה לשולחן חגיגת הסיום: פרפה של דובדבן שחור - קינוח מוקפא של גלידת דובדבנים, ספוגה ברום, ולצידה מרקם קפוא של שוקולד מריר ותחתית של עוגת היער השחור. קינוח לעילא ולעילא, שהתלווה אליו אספרסו כפול דומיננטי, מקיץ-נרדמים. החשבון הסתכם ב-238 שקל עבור שירות אדיב בידי מלצר מבין עניין.