שנותיו הרבות של אהרן ברק במערכת המשפט, תחילה כיועץ משפטי לממשלה ובהמשך בבית המשפט העליון, עשו את נשיא בית המשפט העליון בדימוס לקנאי למעמד היועץ ולסמכויותיו. ברק שולל באופן נחרץ את ההצעות לפצל את התפקיד, ולשלול ממנו את סמכותו כראש התביעה הפלילית. פיצול כזה, לפי ברק, יהפוך את היועץ ללא יותר מאשר "נותן עצות", כשכוחו העיקרי יינטל ממנו. לפי דרכו, היועץ ניצב בשורה אחת עם בתי המשפט במאבק על חוקיות השלטון.
לכן, ברק עצמו, כנשיא העליון, לא היסס לומר את דעתו בעת הליכי מינויו מעורר המחלוקת של עו"ד רוני בר-און, בינואר 97', מינוי שהסתיים בהתפטרותו של בר-און לאחר כהונה בת יומיים. בעקבות פרשה זו מינה שר המשפטים צחי הנגבי ועדה ציבורית, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, שקבעה כללים חדשים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה, דפוסי פעולתו והגדרת סמכויותיו.
ברק זוכר היטב את פרטי הפרשה, שהובילה להקמת ועדת שמגר. "הנגבי היה אצלי בדרך לישיבת ממשלה מיוחדת שכונסה ביום שישי, ואמר לי שהיום הממשלה תמנה את רוני בר-און ליועץ משפטי. אני הבעתי את דעתי. אני לא ביקשתי שהוא יתייעץ איתי, הוא היה יכול לא לעצור ביום שישי בלשכה שלי, וללכת ישר לישיבת הממשלה".
אמרת שלא היית ממנה אותו אפילו לבית משפט השלום.
"זו הייתה סתם צורת ביטוי. הרי ההתאמה לבית משפט השלום לא רלוונטית. רלוונטי אם הוא כשיר להיות שופט בבית המשפט העליון. אני אמרתי שאני חושב שלא. חשבתי שהוא פוליטיקאי מצוין, אבל לא מתאים להיות יועץ משפטי לממשלה. אני לא הייתי ממנה אותו לשופט בבית המשפט העליון".
חשבת שהוא לא מתאים להיות יועץ משפטי בגלל רמתו המקצועית או משום שהוא איש פוליטי?
"הוא לא היה עורך דין מהשורה הראשונה. יכול להיות שהוא התפתח במשך הזמן. אני לא זוכר אם גם ההיבט הפוליטי הפריע לי, ידעתי שהוא מאנשי הליכוד. יכול להיות שכשופט שלום אפשר היה למנות את בר-און, אם הוא היה רוצה. אבל לא היה נכון למנות אותו לבית המשפט העליון, ולכן לא היה נכון למנות אותו ליועץ משפטי לממשלה".
כיצד הגיב שר המשפטים צחי הנגבי על דבריך?
"הוא שמע את מה שאמרתי. הוא לא אמר לי שכתוצאה מדברי הממשלה לא תבחר אותו".
בישיבת הממשלה הוא אמר שהוא דיווח לאהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון. אף אחד מהשרים לא שאל מה אמרת לו. איך הרגשת כשנודע לך על התנהגות השר?
"מיד לאחר הישיבה התקשר אלי דן מרידור, שהיה שר, ושאל אותי, אהרן, איך זה שאתה תמכת? ואז סיפרתי לו מה קרה. אחרי סוף השבוע בר-און התפטר, כך שלא היה לי זמן להרגיש".
האם זה תקין בעיניך שראש הרשות השופטת יהיה מעורב בצורה כזאת בבחירת היועץ המשפטי של הממשלה?
"מה זה בצורה כזאת? מתייעצים איתו. שואלים את דעתו. מספר האנשים המתאימים להיות מועמדים ליועץ משפטי לממשלה אינו רב. אז רוצים לשמוע את נשיא בית המשפט העליון, שיכול לחוות דעה על המועמד מהיכרות אישית, מההופעות שלו בבית המשפט, או מקריאה של דברים שכתב. מדוע לא לשמוע את עמדת הנשיא? אבל גם אם לא ירצו לשמוע את דעתו, זה בסדר גמור. אין לי שום בעיה עם זה. אני חושב שאנחנו את כל העניין הזה של
ניגוד עניינים הבאנו לרמה בלתי מתקבלת על הדעת. אני לא מבין את זה".
