גלעד שליט - מי זה בכלל?

באוקטובר 2008, אחרי חג סוכות שחל לפני שמונה חודשים, כתב כאן אוריאל בן-עמי מאמר כועס על כך שרק כ-3,000 אנשים, פחות מחצי פרומיל מאוכלוסיית-ישראל, טרחו לבוא למעבר הגבול בכרם-שלום, כאות הזדהות עם משפחת שליט, שבנה גלעד היה אז כבר שנתיים וחצי בשבי ברצועת-עזה, בלי שממשלת-ישראל 'מזיזה אצבע' כדי להחזירו הביתה. בחג שבועות, שחל לפני כשבוע, אף אחד לא בא! אומנם מופץ בימים אלה 'מנשר' הקורא לחסום בעוד שבועיים - ביום ג', 23 ביוני, החל מ-08:00 בבוקר - את מעברי-הגבול ל'רצועה', בארז, ב'קרני (על-יד נחל-עוז) ובכרם-שלום, אבל אני מעז לחשוש שהפעם אפילו 300 אנשים לא יבואו! למה? כי הצליחו ראשי-ממשלות ישראל - אולמרט ונתניהו - "להרדים" את 'דעת-הקהל' ולהשכיח כמעט מכל לב את עובדת המשך שביו של גלעד. "להוריד פרופיל!" ו"שקט! יש דברים שאסור לדבר עליהם בקול רם! זה מזיק!" - מסבירים לנו כל הזמן דוברי-הממשלה ויח"צניה, ודבריהם נופלים על 'קרקע פתוחה לקלוט', של משפחה מאופקת ועצורה, ושל 6 ורבע מיליון ישראלים שכבר נמאס להם מגלעד שליט, ועכשיו יש להם דודו טופז לתיאבון. המאמר של אוריאל בן-עמי והתגובות עליו (המעטות להדהים!) פורסמו כאמור לפני שמונה חודשים, באוקטובר 2008, מיד אחרי חג סוכות תשס"ט. היום כבר 7 ביוני 2009, שבוע אחרי חג שבועות תשס"ט, וגלעד שליט עדיין בשבי. שום דבר לא השתנה, חוץ מדעיכת העניין ה"ציבורי" בגלעד ובשביו, וחוץ מהשם של ראש-הממשלה, נתניהו, שכמו קודמו אולמרט, מושך וסוחב וממסמס את העניין תחת הכותרת "ש...ש...שקט. הקולות הרמים רק מזיקים לעניין". אפשר לחשוב שהשקט והפרופיל הנמוך והאיפוק של משפחת שליט הועילו. אנשי השב"כ ואמ"ן ממשיכים לריב ביניהם מי צריך להיות אחראי (ובעצם כולם בורחים מן האחריות), ולתוך הקלחת הזאת הכניס נתניהו גם את חגי הדס, שיחסיו עם ראש השב"כ מצד אחד ועם ראש ה'מוסד' מצד שני "מתוחים" עד רעועים. רון ארד הוא כבר לא ה'מודל'. עכשיו עבר ראש-ממשלת ישראל להתנהלות על-פי המודל של נחשון וקסמן. וגלעד שליט? אה! כמעט שכחנו (במדור הסאטירי של אחד מעיתוני ערב-שבת, שלשום, אומר חגי הדס לנועם שליט בפגישתם: "טוב נתחיל מהתחלה; איך אמרת שקוראים לבן שלך?"), גלעד יתחיל בעוד כשבועיים את השנה הרביעית שלו בכלא הפלשתיני, אם הוא בכלל עדיין חי!