לפי חזון אובמה, במזרח התיכון יש מקום בעיקר למדינות מוסלמיות. מדינת ישראל תפקידה הוא לייצג את האינטרס האמריקני, המערבי באזור מול כל מדינות האיסלאם, ברגע שמדינת ישראל תמעל בתפקידה זה, אזי לאמריקנים לא יהיה צורך בנו באזור זה יותר, הידידות רבת השנים תתפוגג לה כלא הייתה ובאותו רגע אנו נקבל גט כריתות מיידי "מחברתנו הטובה". מבחינת ממשל ארה"ב, אנחנו רק עוד כוכב בדגל ארה"ב. אובמה הוא נשיאנו (ולא, לא הרב עובדיה יוסף) ומי שמייצג את תושבי המדינה מולו הוא בנימין נתניהו. נתניהו עצמו הוא רק בובת חוטים שזזה על-פי גחמותיו של אובמה ואנחנו לוח השחמט שלו ועל פיו יישק דבר.
חזונו של אובמה נוקט בעמדה שבכדי לשמור על היציבות באזור, אז מחויבותנו המיידית היא לחתוך חלקים מהארץ. משל, היה זה חולה סרטן שעל-מנת להציל את חייו, הרופאים נדרשים לכרות לו איברים. במקרה שלנו, הערבים הם הסרטן, וכדי לשרוד במציאות הכל-כך לא פשוטה בה אנו חיים, ניאלץ לוותר על כל יו"ש ועל חלקים נרחבים מירושלים. כמובן, שבתמורה לכך נזכה לשלום אמת, מדינה עצמאית משלנו עם גבולות ברורים ללא ערבים. אופס, בעצם עם מעט ערבים בגליל, מעט ערבים בנגב, ואדי ערה, במשולש, כפר קאסם וכו' וכו'. בקיצור, בסופו של תהליך, מדינת ישראל תהפך לשוויץ של המזרח התיכון ובעצם החלום הזה נשמע לא רע בכלל.
הלו, חבר'ה, תתעוררו, זה היה רק חלום. חלום מתוק אמנם, אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. במציאות בה אנו חיים, לאויב ישנה שאיפה אחת והוא לא ישקוט ולא ינוח עד למימושה המלא. המטרה היא ברורה: חיסולה הסופי של מדינת ישראל. טילים ינחתו בכפר סבא ובירושלים (בחלקים שעוד יישארו בידיים שלנו), בדיוק כמו שהם מתפוצצים היום באשדוד כאשר הם נורים מאותם שטחים שבהם נהרסו בתי מדרשות ובתי כנסיות השייכים לנו. מהלך כזה גם ייתן אור ירוק לצורר מאירן לבצע את החיסול באופן סופי, כאשר מבשל הגול יהיה ברק אובמה ושליחיו כאן בארץ.
חייבים לשנס מותניים, להיות חזקים ואיתנים, לעמוד מול אובמה ולומר לו בקול ברור: נבחרת להיות נשיא ארה"ב, מקומך שם בארה"ב. כאן זו מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, מדינה חפצת חיים (ביטוי ששגור בדרך-כלל בפיו של אהוד ברק) שכבר חוותה על בשרה השמדה המונית וצלקות הטרור עדיין ניכרות על תושביה. הגיע הזמן להתנתק מהאח הגדול. אנו לא זקוקים לו יותר. שיילך הוא ויעשה לביתו ואנו נעשה לביתנו. בתכל'ס, לאירן זה מצליח לא רע בכלל.
