הפגישה שנערכה בין נשיא ארה"ב ברק אובמה ובין יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס ב-28 במאי מוכיחה, כי הממשל הנוכחי, כמו קודמיו, מסרב ללמוד מניסיון העבר.
בעוד אקט של דז'ה-ווּ מתעקשת ארה"ב לתמוך ללא תנאי בפלשתינים, למרות שהם מעולם לא מילאו שום התחייבות שלהם להפסקת תוקפנותם כלפי ישראל. אפילו המשבר הכלכלי וחוסר היציבות הפיננסית בארה"ב לא הביאו להפחתת המימון של הטרור הפלשתיני מצד ממשל אובמה. ואילו יום אחרי פגישת אובמה-נתניהו, הרגיעה שרת החוץ של ארה"ב, הילרי קלינטון, את צופי ערוץ אל-ג'זירה, כי "ממשלו של אובמה אינו מתכוון לחכות".
בנוסף ל-900 מיליון דולר שהציע לפלשתינים ב-2 במארס, מזרז ממשל אובמה את הקמתם של כוחות ביטחון צבאיים פלשתינים. ארה"ב כבר אימנה 1,500 חיילים פלשתינים, שעלו למשלם המיסים האמריקני, הנתון בצבת המיתון, 161 מיליון דולר. כוחות חדשים מאומנים אלה "הם אנשים חדשים", אומר רב-אלוף קית' דייטון, מתאם הביטחון של ארה"ב בין ישראל ובין הרשות הפלשתינית, וזאת להבדיל מאלפי הפלשתינים, שאומנו על-ידי האמריקנים מאז הקמתה של הרשות הפלשתינית ב-1994.
קלינטון מתרשמת מהתוכניות נגד הלבנת הון
מאחורי היוזמה של ארה"ב לארגון ולאימון כוחות הרשות הפלשתינית על-ידי מדריכים אמריקנים עומדת התוכנית, שאותם "אנשים חדשים" יסייעו לעבאס להביס את חמאס. אלא שעבאס ציין, כי הוא "כבר הסכים באופן עקרוני ליצור כוח ביטחון משותף עם...חמאס". דברים אלה כנראה שאין בהם כדי להאיר את עיניו של דייטון, אשר ממשיך לעמוד על כך ש"משימתם של 'האנשים החדשים' היא 'יצירתה של מדינה פלשתינית'".
לאבו-יוסוף, חבר ב"כוח 17", ארגונו של יו"ר הרשות, יש דעה חד-משמעית על האימונים הצבאיים שמעבירים האמריקנים לכוחות הפלשתינים: "מִבצעי ההתנגדות הפלשתינית לא יכלו להיות כה מוצלחים, לא היה בכוחם להרוג יותר מ-1,000 ישראלים מאז שנת 2000 ולהביס את הישראלים בעזה, אלמלא האימונים [הצבאיים האמריקניים]" - התפאר בראיון שנתן באוגוסט 2007, "יישמנו נגד הישראלים את כל השיטות והטכניקות שנלמדו באימונים אלה".
עוד הסביר אבו-יוסוף, כי האימונים האמריקניים סייעו לכוחות הפלשתינים לשפר את יכולת הצליפה שלהם "במתיישבים ישראלים ובחיילים"; האימונים המיוחדים שקיבלו ממדריכים אמריקנים בתחום המודיעין עזרו להם "לאסוף מודיעין על תנועותיהם של חיילים ומתנחלים... על העיתוי המתאים ביותר להחדרת המפוצצים שלנו לתוך ישראל... השתמשנו בכלי נשק וייצרנו פצצות, וכמובן האימונים שקיבלנו מן האמריקנים ומן האירופים היוו סיוע עצום להתנגדות".
אם ניסיון העבר מהווה אינדיקציה לבאות, הרי ש"האנשים החדשים" יצטרפו לאלפי הפלשתינים המאומנים והמצוידים היטב, שהמלחמה בישראל נותרה מטרתם העיקרית. למרות זאת, ארה"ב נחושה להאיץ את האימונים הללו.
יתר על כן, ב-27 במאי, יום לפני פגישתו של אובמה עם עבאס, בצעד שנועד להגן על טרוריסטים של חמאס, השיבה ארה"ב בשלילה לבקשת ישראל להספקת מסוקי תקיפה מסוג אפאצ'י לונגבאו AH-64D, וזאת בשל החשש כי "המסוקים יאיימו על אזרחים פלשתינים ברצועת עזה".
בעוד הגברת קלינטון מבטיחה לוועדת ההקצבות של הסנט כי "שום סיוע לא יזרום לחמאס או לכל יישות הנשלטת על ידו", אישר ראש הממשלה ושר האוצר של הרשות הפלשתינית, סלאם פיאד, פעמים רבות, כי שליטה על הכספים הפלשתינים "היא למעשה בלתי אפשרית".
ולא זו אף זו: בפברואר האחרון, למרות העימותים העקובים מדם בין פת"ח לחמאס, הפנה פיאד לעזה שבשליטת חמאס 21.5 מיליון דולר, שאותם העבירה ישראל לשם תשלום משכורות לעובדי הרשות הפלשתינית, כביכול כדי לשקם מבנים שנהרסו במהלך מבצע "עופרת יצוקה". סכום זה ומיליוני הדולרים שקיבל פיאד מישראל, לכאורה לשם תשלום משכורותיהם של מספר הולך וגדל של עובדי הרשות בעזה, משולמים במקום זאת לנאמני חמאס. בנוסף, חמאס מטיל מיסים על משכורותיהם של עובדי הרשות, ומשאיר את הכספים בעזה. כל אלה מסתכמים בתוספת הכנסה של מיליוני דולרים לחמאס מדי חודש.
בדצמבר 2007, מיד אחרי השתלטות חמאס על רצועת עזה, התחייבו תורמים בינלאומיים להעביר לרשות הפלשתינית 7.4 מיליארד דולר, כסיוע למלחמתה בחמאס. דבר זה לא מנע מפיאד להכריז, כי הרשות תעביר לחמאס 40 אחוז מן הסכום הנזכר (3.1 מילארד דולר). בסופו של דבר, הרשות הפלשתינית לא קיבלה את כל הכסף, שכן מרבית התורמים סירבו לשלוח כסף לחמאס. 4.5 מיליארד דולר - מתוך 5.2 מיליארד שהובטחו במארס 2009 לשיקום עזה - מעוכבים מסיבה דומה. אך הגברת קלינטון עומדת על כך שארה"ב "פועלת עם הרשות הפלשתינית להעמיד בטוחות, שיבטיחו כי המימון שלנו ישמש רק את אלה שלמענם הוא נועד, ושלא יגיע לידיים הלא נכונות". נראה כי קלינטון מתרשמת מן התוכניות המסופסרות נגד הלבנת הון, אך מתעלמת מכך שהרשות שולחת כסף "נקי" לידי הטרוריסטים של חמאס בעזה.
ההתחייבות החדשה לסיוע בינלאומי לפלשתינים תסתכם ב-1,125 עד 1,300 דולר לכל אחד מ-4 מיליון הפלשתינים ביהודה, שומרון ועזה. זאת בנוסף למאות מיליוני הדולרים של "סיוע הומניטרי" לרצועת עזה שבשליטת חמאס, שהעבירו מאז דצמבר 2008 ישראל, ארה"ב, האיחוד האירופי, ערב הסעודית, אירן וארגונים בינלאומיים. לשם השוואה, משנת 2003 ועד שנת 2006 כל אחד משניים וחצי מיליוני הפליטים של דארפור קיבל רק 100 דולר לשנה מן הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID).
וכדי לא להותיר את אובמה באפילה לקראת פגישתו עם עבאס ב-28 במאי, אמר ראש הצוות הפלשתיני למו"מ עם ישראל, אחמד קוריע (אבו-עלא) לעיתון הארץ (26..05.09): "זה לא צודק לדרוש זאת מאיתנו להכיר בכם כמדינת העם היהודי... ההתנגדות שלנו נחרצת לחלוטין". והנה, במקום לדרוש מן הפלשתינים להכיר בישראל באורח רשמי, מטיל אובמה דווקא על ישראל את הנטל של התקדמות בתהליך השלום המזרח תיכוני.
הצהרות עקשניות כאלה והגברת רמת האלימות נגד ישראל מאז הקמתה של הרשות הפלשתינית ב-1994, אף פעם לא מנעו מממשלים אמריקנים להשקיע מיליארדי דולרים ביצירתה של מדינה פלשתינית מוסלמית רדיקלית, מחומשת ומאומנת היטב. כמו ביחסו לישויות כושלות אחרות, נראה כי ממשלו של אובמה נחרץ להציל עוד יוזמה כושלת - מדינת הטרור הפלשתינית.
