כיצד יגיב הציבור לאג'נדת ביבי החדשה?

הוויכוח בין ישראל וארצות הברית בעניין הפתרון הרצוי לסכסוך הישראלי-פלשתיני ובעניין ההתנחלויות נמצא בעיצומו. ראש ממשלת ישראל עומד לשאת הערב נאום שהוא מעין תשובה לנאומו של הנשיא אובמה בקהיר לפני עשרה ימים . בנאום, אמור ראש הממשלה נתניהו להציג את עמדתו ועמדת ממשלתו - לרבות הצעות ותוכניות מגובשות - בכל הקשור להמשך התהליך המדיני באזור כמו גם בסוגיות המרכזיות העומדות בפני מדינת ישראל בתחום המדיני-ביטחוני. לקראת הנאום ולאחריו, ניצבת שאלה מרכזית והיא מה הן העמדות הרווחות בקרב העם בישראל בסוגיות אלו. במסגרת פרויקט המתנהל במכון¹ בוצע במהלך שלושת השבועות הראשונים של מאי 2009, מחקר עומק על עמדות הציבור היהודי הבוגר במכלול רחב מאוד של נושאים הקשורים לביטחון הלאומי של ישראל. להלן יוצגו, על קצה המזלג, כמה ממצאים ומסקנות בסוגיות העומדות במרכזו של סדר היום הפוליטי, המדיני והציבורי במדינת ישראל.

ההתנחלויות והמאחזים הלא-מורשים

לפי הסקר, 25% בלבד מהציבור היהודי מתנגדים לפירוק המאחזים לעומת 57% שתומכים בפירוק המאחזים גם בכוח במידת הצורך ועוד 18% התומכים בפירוקם רק בהסכמה עם המתנחלים. 42% מהציבור מתנגדים להרחבת ההתנחלויות ואילו 41% תומכים בהרחבת ההתנחלויות "אך לא אם הדבר יביא לעימות עם ארצות הברית". רק 17% תמכו בהרחבת ההתנחלויות "ללא קשר עם עמדת ארצות הברית". 77% מהציבור תומך בחוק פינוי-פיצוי לעומת 23% שמתנגדים. המשמעויות הנגזרות מהנתונים הללו הם: 1. לממשלה תהיה תמיכה רחבה באם תחליט לנקוט בפעולה ממשית לפינוי המאחזים לאחר שמוצו ניסיונות ההידברות עם המתנחלים; 2. נושא הרחבת ההתנחלויות ממשיך לפלג את הציבור הישראלי, אולם רוב מכריע אינו רוצה להגיע לעימות עם ארצות הברית בנושא זה. לממשלה תהיה תמיכה אם תחליט על הקפאת הבנייה בהתנחלויות כחלק מהבנה רחבה עם ארצות הברית.

הפתרון הרצוי לסכסוך הישראלי - פלשתיני

נכונותו של הציבור היהודי להסכים במסגרת הסדר קבע להקמתה של מדינה פלשתינית ביהודה שומרון ועזה הלכה וגברה במהלך עשרים השנים האחרונות ועלתה מ-21% בשנת 1987 ל 61% ב-2006 ו- 55% בשנת 2007. בסקר הנוכחי, 53% הביעו עמדה זו. עם זאת, התמיכה "בפתרון של שתי מדינות לשני עמים" היא רחבה בהרבה ויציבה. בשנת 2007, 63% מהציבור היהודי תמך בפתרון זה ובסקר הנוכחי - 64%. הסיבה להבדלים נעוצה בכך שהמושג "מדינה פלשתינית" עדיין מרתיע חלקים בציבור ישראלי בעוד "פתרון של שתי מדינות לשני עמים" מקובל על רוב ברור בציבור כפתרון הריאלי היחיד. בהקשר לפתרונות לסכסוך, נבחנה גם נכונות הציבור לפינוי התנחלויות. יצוין, כי העמדות בנושא זה לא השתנו כלל במהלך שלוש השנים האחרונות. אין כמעט תמיכה בפינוי כל היישובים ביהודה ושומרון, שמשמעותו היא חזרה לגבולות 1967 - 14% ב-2007 ו-15% בלבד בסקר הנוכחי תומכים בעמדה זו. לעומת זאת, 43% מוכנים היום "לפנות רק את היישובים הקטנים והמבודדים" - לעומת 45% ב-2007. 41%- 42% מתנגדים לפינוי יישובים "בכל תנאי". הנתונים האלו מתייחסים לפינוי יישובים "במסגרת הסכם קבע". המרואיינים נשאלו גם לדעתם באשר לפינוי יישובים במסגרת הסכם חלקי. במקרה זה הציבור מתחלק כמעט שווה בשווה - רק 10% מוכנים לפינוי כל היישובים, 42% מוכנים לפינוי היישובים הקטנים והמבודדים - יחד 52% ואילו 48% אומרים כי אין לפנות בשום תנאי. המשמעויות מהנתונים הללו הם: 1. אימוץ הנוסחה של "שתי מדינות לשני עמים" על-ידי ראש הממשלה יזכה לגיבוי רחב בציבור ומשום כך אינו צפוי לעורר בעיות של ממש בקואליציה. 2. הממשלה תוכל להישען על רוב מוצק אם תחליט, בבוא העת, על פינוי התנחלויות בעומק השטח, מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים ומעבר לגדר הביטחון וזאת במסגרת הסכם עם הפלשתינים בגיבוי אמריקני ואולי אף אזורי (למשל, הקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון עם גבולות זמניים).

איום חמאס מעזה

התוצאות הן חד-משמעיות. 18% בלבד מהציבור היהודי תומכים בהידברות ישירה או עקיפה עם חמאס. עם זאת רק שליש מהציבור מצדד בהפלת שלטון החמאס "גם על-ידי כיבוש כל רצועת עזה", 50% הנותרים מצדדים ב הרתעת החמאס על-ידי פעולות צבאיות בעזה (38%) או בהמשך המצור (10%). המשמעות של נתונים אלו היא שהידברות עם החמאס היא מחוץ לקונסנזוס הישראלי.

עתיד רמת הגולן

קיימת התנגדות מוחלטת לירידה מהגולן. 3%! בלבד תומכים בהחזרת כל הגולן ועוד 6% מוכנים להסכים להחזרת הגולן "אבל הרחקת הגבול מהכנרת", 11% מסכימים להחזרת חלק מהגולן - יחד 20%. 60% לא מוכנים לכל נסיגה או ירידה מהגולן ועוד 20% מוכנים "להחזרת הגולן לריבונות סורית אבל השארת הישובים הישראלים על הגולן (למשל, חכירה על-ידי ישראל ל-100 שנה). יודגש, כי המרואיינים נתבקשו לציין את עמדתם באשר להחזרת הגולן במצב בו מדובר ב"הסכם שלום עם סוריה הכולל יחסים דיפלומטיים וכלכליים מלאים עם ישראל, פירוז הגולן, ניתוק הברית עם אירן, גירוש ארגוני הטרור מסוריה והפסקת התמיכה בחיזבאללה". המשמעות של נתונים אלו היא ברורה - אין מנדט לממשלת ישראל להגיע להסכם עם הסורים על רמת הגולן אלא אם יימצא פתרון ליישובי הגולן או יקרה שינוי דרמטי ביותר בנסיבות, וגם אז השגת רוב בעם תהיה משימה קשה ביותר. מסקנה נוספת שאולי עולה מהנתונים היא שנכון להיום אין לציבור בישראל אמון בכוונותיה או בהתחייבויותיה של סוריה.

הגרעין האירני

59% מהציבור היהודי סבור, כי אם ישראל תגלה שאירן מחזיקה בידיה נשק גרעיני, יש "לתקוף את המתקנים הגרעיניים של אירן" ואילו 41% סוברים שיש "לפעול בכל האמצעים המדיניים כדי לפרק את אירן מנשקה הגרעיני, אך להימנע מתקיפה צבאית". יש להבין את הממצא הזה בהקשר של שני ממצאים אחרים. המרואיינים נשאלו: "אם אירן תשיג נשק גרעיני כיצד הדבר ישפיע על חייך". 80% אמרו שחייהם "לא צפויים להשתנות" ורק 3% אמרו שירדו מהארץ - 9% אמרו שישקלו "לעבור לגור בישוב אחר" ו-8% אמרו שישקלו "לעבור לגור במדינה אחרת". נתונים אלו משתלבים עם הממצא שרק 21% מהציבור סבור שאירן, גם אם תשיג נשק גרעיני, "תתקוף את ישראל בנשק גרעיני במטרה להשמידה". יש נתונים המצביעים על כך שהציבור ברובו המכריע סומך על יכולת ההרתעה של ישראל.