תורת הבטלות היחסית
|
ענבל בר-און
|
בבואה של הרשות המינהלית להפעיל סמכותה עליה לפעול מכוח סמכות אשר ניתנה לה בחוק, בסבירות, בהגינות, תוך מתן זכות שמיעה לכל הצדדים * מהי נפקות המעשה המינהלי אשר בוצע שלא בסמכות ותוך אי קיום זכויותיו הפרוצדורליות של האזרח?
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
"אין זה מתקבל על הדעת, אפוא, שפקח עירוני, עם כל ההערכה לתפקידו, יהא הגורם שימלא את הפרטים האופרטיביים של צו הפסקה, שנחתם "על החלק", כאשר אין בידיו סמכות לפי דין לעשות כן. זאת ועוד: לנוכח אופיה הדרסטי של הסמכות ליתן צו הפסקה, גם בעל הסמכות הוגבל על-ידי המחוקק בהוצאת הצו לתקופה של שלושים יום בלבד. לפיכך, מועד מתן הצו הינו מועד חיוני שיש לציינו ב"זמן אמת", דהיינו: בעת החתימה על הצו; ופשיטא שפקח, שאינו בעל הסמכות, אינו יכול להשלים בדיעבד פרט זה". הדברים האלו נאמרו על-ידי שופט בית משפט השלום בהרצליה, ד"ר שאול אבינור, בבקשה שהגישה רשת בתי הקפה "קפה קפה", לביטול צו סגירה שהטילה עליה עיריית הרצליה.
רשת "קפה קפה" זכתה במכרז שערכה עיריית הרצליה, באפשרות לפתוח במרחק של פחות ממאה מטרים מקו החוף בית קפה. למרות שהרשת משלמת שכ"ד של כמיליון וחצי שקלים חדשים מראש לשבע שנים לעירייה – העירייה עצמה הוציאה לבית הקפה צו הפסקה מנהלי, צו דרסטי שמוצא במקרי קיצון של חריגות מהיתרי ושימושי בניה.
הרשת טענה בבקשתה כי העירייה אינה יכולה לפעול בשתי זרועות, מחד, לגבות מן הרשת דמי שכירות ובכך 'להכשיר' את פעולתה, ובזרועה השניה להוציא לרשת צו סגירה. השופט אבינור דחה טענה זו אולם קיבל את טענתה של הרשת כי צו הסגירה הוצא בחוסר סמכות, על-ידי פקח ולא על-ידי העירייה, ועל כן הצו בטל מדעיקרא.
|
רשת "קפה קפה" זכתה במכרז שערכה עיריית הרצליה, באפשרות לפתוח במרחק של פחות ממאה מטרים מקו החוף בית קפה. למרות שהרשת משלמת שכ"ד של כמיליון וחצי שקלים חדשים מראש לשבע שנים לעירייה – העירייה עצמה הוציאה לבית הקפה צו הפסקה מנהלי, צו דרסטי שמוצא במקרי קיצון של חריגות מהיתרי ושימושי בניה.
כנגד הצו עתרה "קפה קפה" לבית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה, בבקשה לבטלו בגין ליקויים מהותיים חמורים.
|
לטענת הרשת, ישנו חוסר תום לב מהותי מצד העירייה, שמחד גובה בחפץ לב את שכר הדירה, ביודעה את מטרת השכירות, ומאידך - נוקטת שרירותיות בהקשותה על פעילות המקום, משל הייתה גוף בעל שתי זרועות שאחת אינה יודעת את מעשי השניה. כמו-כן, טוענת "קפה קפה" כי בנסיבות כאלה שהעירייה היא המשכיר, עליה להטות חסד ולאפשר למקום לפעול, אף ללא רישיון, עד שיוצא כזה.
|
- ההשכרת וגם הטלת קנס? - בית המשפט סירב לקבל את הטענה כי על העירייה לאפשר לעסק לפעול ללא רישיון - אפילו בנסיבות בהן העירייה היא המשכיר, ורישיון העסק כבר בדרך להינתן - זאת מחשש של מתן לגיטימציה לעסקים רבים לפעול ללא רישיון.
- פגמים פרוצדורליים בצו - מנגד, מצא בית המשפט באופן מילוי הצו פגמי פרוצדורה חמורים, חמורים עד כדי היותם עילת פסלות מהותית: "...פגם היורד לשורשו-של-עניין, שיש בו כדי להביא לבטלותו של הצו מדעיקרא...."
- פגם בסמכות במתן הצו - לדברי השופט, הדוקטור שאול אבינור, סעיפים 20-21 לחוק רישוי עסקים יוצרים משוואה, על פיה בצו הפסקה מנהלי שמוציאה עירייה חייבים להופיע מועדי התחלת וסיום הצו, מועדים שעליהם יכריע ראש הרשות המקומית, לאחר ששקל את מכלול הנסיבות של הפעלת סנקציה כה דרסטית. מכיוון שאת מועדי תוקף הצו רשם הפקח בעת מסירת הצו לבעלי המקום, כפי הנראה, על-פי שיקול דעתו הוא שהתגבש "על המקום", הרי שהצו ניתן בחוסר סמכות מהותית ממש: החוק הסמיך ראש עיר להכריע על מתן צו הפסקה מנהלי, לאחר הפעלת שיקול דעת, לא פקח. בשולי דבריו כותב השופט אבינור :
"אין זה מתקבל על הדעת, אפוא, שפקח עירוני, עם כל ההערכה לתפקידו, יהא הגורם שימלא את הפרטים האופרטיביים של צו הפסקה, שנחתם "על החלק", כאשר אין בידיו סמכות לפי דין לעשות כן. זאת ועוד: לנוכח אופיה הדרסטי של הסמכות ליתן צו הפסקה, גם בעל הסמכות הוגבל על-ידי המחוקק בהוצאת הצו לתקופה של שלושים יום בלבד. לפיכך, מועד מתן הצו הינו מועד חיוני שיש לציינו ב"זמן אמת", דהיינו: בעת החתימה על הצו; ופשיטא שפקח, שאינו בעל הסמכות, אינו יכול להשלים בדיעבד פרט זה".
|
- בבית משפט השלום בהרצליה
- בפני השופט ד"ר שאול אבינור
- בשם התובעת: עו"ד קרני מור
- בשם הנתבעת: עו"ד אייל רייך
|
|