בעולם הפשע מוכרת התופעה, שלפיה פושע קטן נוטל על עצמו אחריות לעבירה שלא הוא ביצע, ואף יושב בגינה בבית הסוהר, ובלבד שלא להסגיר את הבוס שלו שביצע את העבירה.
בין מעשיו האומללים של תא"ל צ'יקו תמיר בפרשת הטרקטורון מזדקר ודוקר את העין מעשה שהוא החמור מכולם - גם אם הוא נמחק מכתב האישום, או הומר בסעיף אישום קל יותר, במסגרת עסקת טיעון: צ'יקו תמיר, כך פורסם, העדיף להפיל את תיק התאונה על נהגו האישי - למרות שמי שנהג בכלי וגרם לתאונה היה בנו הקטין של תמיר.
השקר והרחקת העדות במקרה זה - אינם סתם עוד שקר או התחלקות. שהרי יכול היה צ'יקו תמיר לחתום על טופס התאונה ולהעיד שהוא עצמו הוא זה שנהג בכלי הרכב - אבל לא: הוא העדיף לחתום על טופס המעיד שנהגו הוא האיש.
ויודגש: השאלה כאן אינה אם הנהג הסכים או שלא הסכים ששמו יתנוסס על הטופס כמי שגרם לתאונה - סביר להניח שהסכים או שלפחות נאלץ להסכים.
כי הנקודה החמורה כאן היא שצ'יקו תמיר רתם אדם אחר - ולא סתם אדם אחר, אלא מי שכפוף לו - למזימת הרמייה, וזאת במטרה להטות את האשמה לכיוון אותו אדם - למרות שאותו אדם לא ביצע את המעשה.
שלא לדבר על כך שצ'יקו תמיר למעשה הפקיד במעשהו זה את גורלו האישי בידי נהגו הכפוף לו ישירות - על כל המשתמע מכך.
העובדה שפריט האישום החמור נמחק או הומר בסעיף אישום צמחוני במסגרת עסקת טיעון - עובדה זו אינה רלוונטית לכשל הערכי שבמעשה.
במילים אחרות, אם טופס התאונה הונח על שולחן בית הדין, והטופס הזה אכן מדבר בעד עצמו ומעיד, שהוא טופס שקרי - פרי של קנוניה בין הקצין והנהג - במטרה להטות במרמה את האשמה לכיוון הנהג - כי אז אין בכוחה של עסקת הטיעון למרק את הכשל הזה או להקהות את חומרתו.
