תכלית מרשם השיעבודים הינו אפשרות ההסתמכות של צדדים שלישיים אשר נובעת מפומביות המרשם. אי לכך, ההלכה ולפיה, כל עוד לא נרשם השיעבוד הצף לפי סעיף 169(ב) לפקודת החברות, הוא אינו מחייב, סבירה, שכן היא עולה בקנה אחד עם תכליתם של שיעבודים צפים. את הדברים האלו אמרה (יום ב', 15.06.09) נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בעתירה לדיון נוסף שהגיש כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים, אשר הטיל את השיעבוד הצף אשר נסוג מפני שיעבוד קבוע מאוחר יותר, אך ורק משום שלא נרשם.
על-פי הוראות סעיף 169 ל
פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983, המחזיק שעבוד קבוע על נכסי חברה, תמיד יקדים במימוש השעבוד את המחזיק בשעבוד צף, אפילו אם השעבוד הצף נוצר קודם השעבוד הקבוע. אולם אם בעל השעבוד הצף התנה עם הלווה, שמעת החלת השעבוד הצף, אל לו ליצור שעבודים נוספים, אזי באם נרשמו השעבוד והתניה אצל רשם החברות, יקדם בעל השעבוד הצף במימוש שעבודו על פני בעל השעבוד הקבוע.
בנק הפועלים יצר, בשיתוף עם חברת "מיטב השדה", שעבוד צף על כל נכסיה והתנה עימה כי ממועד יצירת השעבוד אל לה ליצור שעבודים נוספים. ההסכם והתניה הועברו לרשם החברות - אשר שכח לרשום את התניה - מה שגרם לצד שלישי, לחברת "תשתית ציוד ובינוי בע"מ", שעיינה במרשם, לבוא בקשרים כלכליים עם חברת "מיטב השדה" תחת יצירת שעבוד קבוע לטובתה, שכן בהעדר רישום התניה - יש לה זכות ראשונים במימוש נכסי "מיטב השדה" במקרה שזו תהפוך לחדלת פירעון. חברת "תשתית ציוד ובינוי בע"מ" יצרה שעבוד קבוע על משאית של חברת "מיטב השדה" ובאה לממשו כשזו לא עמדה בתשלומי חובותיה.
כנגד כך פנה בנק הפועלים לבית המשפט, בטענה כי יש לו זכות ראשונים על-פי החוק.
בית המשפט העליון, בהרכב השופטות דבורה ברלינר, איילה פרוקצ'יה ואסתר חיות קבע - תוך כדי יצירת תקדים - כי יש לסיע לצדדים שלישיים להסתמך על מרשם השעבודים, ולפיכך - יש לקבוע כי התניה אינה מחייבת צד שלישי מרגע שהוגשו נתוני השעבוד והתניה לרשם החברות, אלא מרגע שנרשמו, כראוי, במרשם השעבודים של רשם החברות, ומשלא נרשמו כראוי - תקדם בעלת השעבוד הקבוע. לפיכך שיעבודה של חברת "תשתיות ציוד ובינוי בע"מ" יקדם לשיעבוד הצף של בנק הפועלים.
בנק הפועלים ביקש דיון נוסף, שבו שמע, הפעם מהנשיאה השופטת דורית ביניש, את אותם הדברים בצירוף בונוס של סקירת סדרי הדין האזרחיים, שגם בהם, לשיטתה, לקה הבנק.
