תת-אלוף צ'יקו תמיר נדון בבית דין צבאי להורדה בדרגה, על תאונה קלה שעשה בנו בן ה-14 עם טרקטורון צבאי (ללא רישיון ובאישור האב), כאשר אופן הדיווח על התאונה מתואר בציבור כלקוי. עם ישראל, הרשע והמרושע, ממשיך במסע הצלב לחיסול העקבי של סמליו ושל כוחותיו החזקים ביותר.
אגב, בתאונה לא היו נפגעים, נגרם נזק קל לרכב אזרחי, ואף על-פי כן שיפד בית הדין הצבאי את צ'יקו תמיר על גחלים.
יו"ר הכנסת בדימוס,
ח"כ דליה איציק, בחרה שלא לעבור לדירת שרד המגיעה לה על-פי חוק, והמשיכה לגור בדירתה. לצורך מה שהיא ראתה כהתאמת הדירה לתפקיד החדש שקיבלה, החליפה איציק את המרצפות בדירתה, במימון הכנסת.
מנכ"ל הכנסת באותה עת, מר בלישניקוב, נאלץ לעזוב תפקיד חדש במשרד מבקר המדינה, כנראה עקב העובדה שעבודת הריצוף נעשתה שלא על-פי סעיפי חוק חובת המכרזים.
העיתונות יורה באיציק ובלישניקוב בתותחי על, בייחוד עיתון אחד אשר "חשף" את ה"פרשה".
שלשום ראיתי בעיתון שגם היו"ר הנוכחי ח"כ ראובן ריבלין לא עבר בקדנציה הקודמת לדירת שרד (פראיירים כל הירושלמים האלה) ולכן היו מספר הוצאות כספיות על דירת מגוריו, אשר בגינן הוגשו חשבונות לכנסת.
- שר האוצר גנב מיליונים, טרם היה שר אוצר.
- ראש הממשלה לשעבר מינה אותו לתפקיד לאחר הגניבות.
- אותו שר אוצר התנהג כבעל ממון שנים רבות, בעוד מתפקידיו השונים לא יכול היה להתעשר.
- ראש ממשלה לשעבר הודה בקבלת מעטפות במזומן.
- שרים בממשלתו, והוא אישית, הפכו את המינויים הפוליטיים בסקטור הציבורי, לשיטה.
- שר בכיר עבר עבירה חמורה בגינה הורשע, וכשחזר מעבודות השירות, שודרג בתפקידו.
- נשיא המדינה הודה במעשים מגונים במסגרת עסקת טיעון, חזר בו ועתה עומד לדין על אונס.
העיתונות עובדת על כולנו, לולא היו אינטרסים מסוגים שונים בעיתונות שלנו, כל הסירחונות לעיל היו נחשפים בזמן, ולא היו מגיעים לממדים כל כך הרסניים כפי שהגיעו - יצוין שבמשך שנים רבות טרם עלה אולמרט לשלטון, קירקרה סביבו עדת עיתונאים מאוד מאוד מסויימת, חלקה הפנה לו את הגב בערך כאשר הובן שמלחמת לבנון הראשונה היא הפסד צורב, ומכאן הייתה השערה שהוא מחוסל פוליטית, ולכן, לדעתי, ערכו התאפס בעיניהם, ויש כאלה, עם יושר אינטלקטואלי רב יותר - אשר כללי התנהגותו מקובלים עליהם כנראה, ולכן ממשיכים לתמוך בו, כפי שתמכו בו בעבר.
מסתבר שעדיף לציבור בישראל, על מנהיגיו, נבחריו, שופטיו, וגורמי המדיה, לטפל בטרקטורון של צ'יקו ובבלטות של איציק מאשר להתמודד התמודדות אמיתית עם מוקדי הכוח ההרסניים של המדינה.
מה הולך כאן? האם לא התהפך לנו העולם?
אנשים יקרים, הפועלים בתום לב, וטועים, או שאנו טועים לגביהם, נתלים בחצר העיר, גופתם הדוויה מתנוססת ברוח ואנו מריעים, בעוד שאת הנושאים הדורשים טיפול שורש אנו או מזניחים, או מושכים כמו מסטיק?
אנו מוציאים הון על-מנת לשמור על גופה של דליה איציק, ומנגד לא נגיע לידי סיפוקנו אלא אם נוציא לה את הנשמה?
תמהני מה יקרה לנו אם פתאום נגלה חלילה וחס, ששופט בכיר העתיק במבחן בכיתה ג' (זיוף, הונאה, ומה לא) וגרוע מכך, מי יודע איזה אסון יקרה כאשר נגלה שאחד מחברי המטכ"ל קטף בעת שהיה בקורס קצינים ענבים מכרם בחברון בשעת מסע ניווטים שם (גניבה, גזל, התעללות בחסרי ישע, הכיבוש משחית ועוד ועוד), וכששאלו אותו בחקירת מצ"ח (8 חודשים לאחר שהושעה מכל תפקיד פיקודי) כמה ענבים הוא אכל, הוא אמר 17, אבל בניתוח קיבה מצאו אצלו 77 חרצנים, ו-19 קטעי זגים אשר על-פי טענת מומחה שהובא מחו"ל במיוחד, יכולים להיווצר רק על-ידי 23 ענבים לפחות.
שלא תטעו.
בניגוד לצי'קו תמיר, אני לא אוהב את דליה איציק, אני מעדיף לולא הייתה מתמנית לתפקיד הרם. אך ישראל היא לכאורה דמוקרטיה, הציבור אמר את דברו, ולו אני הייתי יושב על ברז התקציב, ואיציק, יו"ר הכנסת, הייתה מחליטה לגור בבית ולא בדירת השרד, הייתי משפץ לה את הדירה מן המסד ועד הטפחות, הייתי מחליף את הצנרת, משפץ את המטבח, הייתי מממן לה באופן שוטף את הדקורציה, הריהוט, העציצים והפרחים, הכל - מלמטה עד למעלה...
יו"ר הכנסת - אנחנו מבינים מה זה? יו"ר הכנסת - אחד מארבעת סמלי השלטון של מדינת ישראל, ואנחנו מתחשבנים איתה על בלטות?
כל שגריר מקבל ארמון, כל נספח צבאי מקבל וילה, אלה אנשים המייצגים את מדינתם בפני שועי עולם, וככל שבעל התפקיד מחליט להמשיך ולשמור במידה מסוימת על פרטיותו ולגור בביתו הפרטי, הרי שמתפקידה של המדינה, אפילו בניגוד לרצון הבכיר, לוודא שסטנדרט המגורים מתאים.
כמו שמאבטחים אותם גם אם אינם רוצים, חייבים לשמור גם על כבודם גם אם לא היו רוצים, כי חייהם - חיינו, וגם כבודם - כבודנו.
ומילא דליה איציק, אשר אולי יותר מכולם אחראית לממשלה הקודמת, ולקיומה הארוך המייגע והמייסר, כי הרי בשנייה אחת, ניתן היה להפיל את הממשלה הרעה הזו בכנסת (לו קדימה הייתה תומכת בכך, ומשלא תמכה גזרה על עצמה את גזירת הכליה), אבל מה אנחנו רוצים מצ'יקו, הוא לא אחראי לכל הנזקים של השלטון בישראל, אותו אין צורך להעניש, למה מה הוא עשה רע?
אינני יודע אם צ'יקו פעל נכון, ייתכן ששגה, עצם הפרסום היה די והותר על-מנת להיפרע ממנו על "חטאו".
איך לא ניתן משקל מכריע לעובדה שמדובר באיש אשכולות, אשר בכל תפקידיו הצבאיים, היה פתוח לדווח על כל מחדליו וטעויותיו, במסגרת התחקירים הצהליים, באיש אשר הקדיש את ימיו ולילותיו על-מנת לשמור עלינו, ראה את בנו בן ה-14 אולי 14 פעמים בכל ימי חייו, ואז בשטות של רגע נתן לו לנהוג בטרקטורון.
ואיך איננו חסים על אותו נער, בן 14, אשר ראה את אביו אולי 14 פעמים בחייו, כי אבא תרם את גופו ונשמתו למדינה, מה אנחנו עושים לילד, בכך שאנו עוקדים את האבא, והסכין כבר מתהפכת, אבל הקב"ה עסוק בפתרון הבעיות באנגולה, והציפייה שלי שפתאום יישמע ממרומים הציווי "אל תשלח ידך אל הנער אל תעש לו מאומה" מתבדית יותר ויותר.
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:
וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים: וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ: וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה’ מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי:
אף אחד לא מינה אותנו לאלוהים, זה שצ'יקו תרם את גופו ואת נשמתו למדינה, לא מתיר לנו לעשות עליו ניסיונות, אלוהים גם עסוק כרגע כאמור באנגולה, אז איפה אנחנו? איפה אנחנו?
