הנה מה שכתב החכם באדם המתהלך בינינו כקדוש מוסרי ואינו אלא סומא מזדחל בארובה מפויחת:
"נתניהו שכח לציין בנאומו דבר אחד, שעל אף כל התרופות, השבבים והטפטפות, 40 שנות התנחלות החלישו גם אותנו. זה מה שקורה כאשר 'עמנו' נתבע להשקיע את כל אונו והונו בשטחים ובהתנחלויות" (מאיר שלו, מוסף השבת - 19.6.2009).
לא מתעייפים החבר'ה האלה! דבר לא יתיש אותם! לא מציאות ולא עובדות! גם לא 40 שנות "כיבוש" אינן מצליחות "להחליש" את המצקצקים שִׁקְרֵי חולשה על סיר הבשר בשאננות דשנה. התנחלויות התנחלויות ושוב התנחלויות וכיבוש ועוד כיבוש וכל הפימפומים הללו מחזקים אותנו כמובן כאן, שם ובכל מקום. זהו כוחנו ועוצם ידנו! אנחנו במו עצמנו מלכלכים על עצמנו, מחזקים את רוחנו ו"על הדרך" מייצבים את מעמדנו בעולם הרחב. הנה, אנחנו חלשים! למה? בגלל ההתנחלויות... בגלל הכיבוש הנורא... המשחית... האיום...
איך אנחנו לא קולטים מה היה כאן לפני ההתנחלויות? איזה שקט פסטורלי שרר במדינתנו הפורחת! ישבנו כולנו תחת עצי תאנה ושיחקנו שש-בש בצל הגפנים באין מחריד. מה היה חסר לנו? הגעגועים ל"שלום" שהיה אינם מניחים לכל אלה שהיונים והקטיונים במוחם מתרוצצים אנה ואנה כמוכי אמוק בלי יעד. איזה יופי היה כאן לפני ההתנחלויות הארורות? מצרים שרה לנו שירי הלל, ירדן חוללה במחול מחניים לכבודנו, וסוריה? אח... סוריה ולבנון... החומוס בדמשק... פיירוז... איזו מן שלווה שכנה כאן ולא עשינו שום דבר.
פתאום קמו בתוכנו חמדני שטחים ובפרץ קולניאליות יצאו עם טנקים, תותחים, מטוסי קרב וצבא כחול אשר על שפת הים - להתנפל באכזריות וללא סיבה על אנשים תמימים וטובים שלא עוללו כל רע, רצחו נפשות, החריבו ישובים וקרעו לגזרים עמים שלווים שוחרי שלום. לו הסתפקו בזה, ניחא, אבל הרישעה לא פסקה בכך, הקמנו התנחלויות שזימברו לנו ת'צורה ואנחנו ממשיכים להתעמר במסכנים מוכים ומושפלים עד עפר. בושה וחרפה!
המזל שלנו שיש לנו אנשים וגופים מחשלים ומחזקים בדמותם של מאיר שלו וגדעון לוי ועמירה הס והפרופסור שטרנהל חתן פרס ישראל ועקיבא אלדר ויואל מרקוס ויצחק לאור ומיכאל בריזון ונחום ברנע ודויד גרוסמן ועמוס עוז וא.ב. יהושע ושלמה זנד ואורי אבנרי עם גוש שלם של שלום ושולמית אלוני החסודה והחכם בחכמים רון פונדק עם מרכז פרס ומרכז רבין ויוסי ביילין עם יוזמת ז'נבה וצלי רשף עם יריב אופנהיימר בעלי שלום עכשיו וזוכרות ונשים בשחור ונשות ווטש ועדאללה ומרכז מוסאווא והגדה השמאלית וכמובן ועדת המעקב העליונה ועוד ועוד ועוד... כל אלה מפיצים את המשנה המוסרית שלנו ומנאים את פרצופנו הנאלח. מובן מאליו שכל אלה מקבלים משכורות דשנות ואינם מכבידים כלל ועיקר על תקציב המדינה כמו ההתנחלויות המקוללות.
אז מדוע אני מתעב את כל אלה ורואה בהם דומן וטינופת? ורעה חולה אובדנית?