אנחנו לא אירנים

גנבו את קולות האירנים. הם מוחים, הם נאבקים, הם יצאו בהמונים לרחובות. הם ממשיכים למחות, להיאבק ולצאת לרחובות גם כאשר יורים והורגים בהם. גנבו את קולות הישראלים. פרט לקומץ "ימניים קיצונים", רובם המוחלט "מתנחלים הזויים" חובשי כיפות, איש לא מתרגש. נהפוך הוא:

• אריאל שרון, יוזם ומבצע ה"הינתקות", זכה בחיסיון תקשורתי ומשפטי ("האתרוג") והוכרז כאבי האומה. גם אחרי שהתנתק מהבלי העולם הזה, הוא ממשיך ליהנות מלשכה עם מזכירות ומלימוזינה צמודה עם נהג - בעלות מיליונים בכל שנה, על חשבון משלמי המסים הנבערים מדעת.

• בבחירות שאחרי, מפלגת גנבי הקולות הייתה למפלגה המובילה. מנהיגה, יד-ימינו של סנדק הפשע, הבטיח לנו "התכנסות" כהמשך טבעי ל"הינתקות". הוא נאלץ להתפטר מראשות הממשלה לא בגלל שוד הקולות, אלא עקב נוכלויות גשמיות יותר.

• גם בכנסת הנוכחית זכתה מפלגת גנבי הקולות ביותר מנדטים מכל מפלגה אחרת. היא מובלת בידי מנהיגה אמיצה, שדילגה על כל מתחריה משום ש-"ראתה מכאן את מה שלא רואים משם" בתזמון מדויק עם הסנדק, וסייעה לו במסירות במעשה השוד.

• מיכאל איתן, שבתוקף מעמדו כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת הסביר לנו שגניבת קולות הבוחרים היא מעשה לגיטימי בדמוקרטיה ייצוגית ("צ'ק פתוח" - ואם זה לא מוצא חן בעיני הבוחר, יבוא חשבון עם הגנבים בבחירות הבאות), מכהן היום כשר בממשלה;

גדעון סער, שכיו"ר הקואליציה וידא שבכל הצבעה על מעשה הגניבה יהיו לסנדק מספיק אצבעות בכנסת, הוא היום השר המופקד על חינוך ילדינו; בנימין נתניהו, מי שהלך עם אך ניסה להיראות בלי - תמך בגניבה כמעט בכל ההצבעות, וטוען שהתנגד לה בנחישות ובעקביות - הוא היום ראש ממשלת ישראל. כמוהם בכירים נוספים של הליכוד - סילבן שלום, לימור לבנת, ישראל כץ, ראובן ריבלין, יובל שטייניץ. איש מהם לא התנצל אפילו... אנחנו "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". נראה שיש לנו הרבה מה ללמוד מהעם של רפובליקת האייתוללות. הערת שוליים - התייחסתי לנושא מספר פעמים בעבר ("השאלות ששרון לא נשאל", 11/2005; "אדוני יושב-ראש הליכוד", 3/2006; "בגידת הנבחרים", 3/2007; "אדוני העם והארץ", 2/2009, ועוד). ב-"בגידת הנבחרים" כתבתי: "דרוש חוק שיחזיר הריבונות במדינה לריבון, "העם" - ויהפוך בגידה בבוחרים, הפיכת הכרעת הציבור בבחירות למרכולת בידי נבחרים מושחתים, לעבירה חמורה. החוק צריך לאסור על הנבחרים כל פעולה המנוגדת למצע לפיו נבחרו, ולהטיל סנקציות קשות על העבריינים - הקלה שבהן פסילת הצבעתם וסילוקם לצמיתות מהכנסת. הסנקציות צריכות להיות אף פליליות, כפי שמחייבים עקרונות החוק והמוסר ביחס למעשי רמאות, גניבה ובגידה קיצוניים. תוצאה מבורכת של החוק תהיה גם בכך, שהמפלגות יאלצו להתייחס ברצינות למצעיהן - לא עוד סיסמאות נבובות שאין כל כוונה לפעול למימושן". פניתי לכל חברי הכנסת הקודמת - אך אפילו פרופ' אריה אלדד, למרות מספר פניות אישיות, ישירות ועקיפות, לא טרח להגיב.