"לא ייתכן שהעירייה או מי מטעמה תשוב ותיתן פטור או הנחה בארנונה, ומדי זמן-מה תשוב ותחזור בה מהתחייבותה. אין זה ראוי שרשות ציבורית תשוב ותתחייב ולאחר מכן תחזור בה מהתחייבותה ותתנער ממנה בטענה כי היא ניתנה שלא כחוק ועל כן היא חסרת תוקף". דברים אלו נאמרו (יום א', 21.06.09) על-ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים), ד"ר מיכל אגמון גונן, בעתירה מנהלית אשר הגיש קשיש בן 80, לחייב את העירייה לעמוד בהבטחתה השלטונית לפטור אותו מארנונה.
אותו קשיש קיבל הבטחה מראש עיריית אור יהודה, כי בשל העובדה שהחנויות בבעלותו נותרו בלא שוכרים, הוא פטור מתשלום ארנונה לתקופות שבהן חנויותיו לא היו מושכרות. ראש העירייה אשר כיהן לאחר מכן, ביטל את ההסכם, וחייב את הקשיש בתשלום 15,000 שקלים ארנונה, בגין ה"חוב". גם הבטחה שלטונית זו הופרה, ונגד הקשיש ננקטו הליכים לגביית 50,000 שקלים חוב ארנונה.
הקשיש עתר לבית הדין המנהלי ודרש כי הרשות תעמוד בהתחייבותה השלטונית הראשונה. השופטת מיכל אגמון-גונן קבעה כי הגם שלא מתקיימת בנדון
הבטחה שלטונית, כפי שזו פורשה בפסיקה,
שיקולי צדק מחייבים את עמידת העירייה בהבטחתה:
"התנהלות זו של הרשות המקומית היא בעייתית ביותר. אזרח, מעל גיל 70, פונה לראש העירייה, מתנה לפניו את בעיותיו, וכתוצאה מכך כותב ראש העירייה לראש מחלקת הגבייה מכתב לפיו אין לגבות מהעותר ארנונה. האם על האזרח לתהות על תקינות ההליך? לאחר שחולפת תקופה, שבה העירייה ומבקשת לגבות את אותו סכום עצמו. לאור ההבטחה הקודמת, ראש העירייה החדש גם הוא ממליץ להגיע להסדר. הפעם האזרח משלם סכום לא מבוטל של 15,000 ש"ח. הפעם, לאור התשלום ודאי שהוא סבור שבזאת תם העניין. אולם, לאחר מספר שנים שבה העירייה ופונה אליו, וגם הפעם מציעה לו הסדר שלישי. כאן כבר מבין האזרח כי אולי הוטעה גם בפעמים הקודמות. זו התנהלות שבלשון המעטה ניתן לכנותה בלתי ראויה בעליל".
השופטת מיכל אגמון חייבה את העירייה לעמוד בהתחייבותה השלטונית, לפטור את הקשיש מן החוב, וכן חייבה את העירייה בתשלום של כ 25,000 ש"ח הוצאות משפט לעותר.