הגשתי תביעה נגד חברה קבלנית שמכרה לי דירת מגורים עם ליקויים רבים. במהלך התביעה, באמצע הדרך, הזדמן לי קונה לדירה ובמצב חדש זה איני מעוניין להמשיך בהליכים בבית המשפט. האם כדאי לי להודיע לבית המשפט ולצד הנתבע כי אני מוותר על זכויותיי ומבטל את ההליך?
בהחלט לא.
ראה מה אומר על כך בדונו במקרה דומה, בית המשפט העליון, בעע"מ 2750/07 - ז' משה גרין נ' שר הפנים, בית המשפט העליון, רשמתף ג' לוין.
"לאחר שעיינתי בעמדות בעלי הדין ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המערער בהוצאות המשיבים. כידוע,
בעל דין המגיש הליך כלפי יריבו צריך וחייב להניח שאותו יריב יזדקק לשירותים משפטיים וישא בהוצאות כדי לעמוד על זכויותיו. כפועל יוצא מכך חייב בעל דין להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על חיובו בהוצאות שנגרמו לו. אמנם, לא בכל מקום בו חוזר בו בעל דין מן ההליך יביא הדבר בהכרח לחיובו בהוצאות בעל דין שכנגד. כך, למשל, כאשר בעל דין חוזר בו מעתירה לבג"צ לאחר שזכה בסעד המבוקש על ידו, שאלת החיוב בהוצאות נקבעת תוך בחינת הצידוק שבהגשת העתירה מלכתחילה והסעד שקיבל העותר בפועל (ראו, בג"צ 7944/04 לוכסנבורג תרופות בע"מ נ' מדינת ישראל, (לא פורסם, 5.1.2005); בג"צ 703/89 ענת מכבסת קיטור בע"מ נ' משרד הבריאות (לא פורסם,12.7.1990)).
אך כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו ללא קבלת הסעד המבוקש, על פני הדברים, יש בכך כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה. ככלל, במצב בו אין הכרעה שיפוטית הקובעת את צידקת הגשת ההליך, ראוי כי בעל הדין שגרם להוצאות הוא שישא בהן (ראו ע"א 5825/03 סירט נ' כהן (לא פורסם, 21.12.2003)). מדובר, עם זאת, בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך (ראו, בש"א 8396/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ (לא פורסם, 13.2.2007); ע"א 11788/05 סגל נ' בן ארצי (לא פורסם, 8.11.2006))".
הדרך היותר מתאימה במקרה שלך היא לבוא בדברים עם הנתבע ולהגיע לידי הסכמה בדבר מחיקה או דחייה של התובענה ללא הוצאות, ואם לא תהיה לכך הסכמה - המשך לנהל את המאבק בתיאום עם קונה דירתך, מה גם שלטענתך יש בדירה ליקויי בנייה, לאמור, עניינית - התביעה מוצדקת.
