מכובדיי,
ערב טוב.
אין רגע דל בארץ הקודש. במשך כשנתיים עברה טלטלה עזה על מערכת המשפט. הרטוריקה הביקורתית החריפה כנגד מערכת השיפוט בישראל לא פסחה כמעט על שום נושא שבבסיס שיטתנו המשפטית, והיא לוותה בתחושה קשה, שנחצו קוים אדומים מבעבר. והנה, גם הפעם ממשלה באה וממשלה הולכת, ונשתנו שוב הזמנים בירושלים. האומנם? אני רוצה להאמין שכן.
בחירת הנשיאים של בתי המשפט, המתואמת בין נשיאת בית המשפט העליון ושר המשפטים החדש, היא סנונית חיובית. גם חיצי הביקורת המשוגרים ממשרד שר המשפטים בכל הקשור לעומס בבתי המשפט, שלא לומר הסחבת, הינם דגשי עשייה ראויים. המשימה הזו היא אכן אחת מבין שלוש המשימות הבכירות לדעתי, שהונחו לפתחו של שר המשפטים החדש עם היבחרו לתפקידו בשלהי שנת המשפט הנוכחית. לי אין ספק, שמנוי וגמור עם שר המשפטים לפעול לשיפור המצב בבתי המשפט. האם יפעל באותה עוצמה למנוע את המשך הידרדרותו של מקצוע עריכת הדין? - השר אומר שכן. אני מקווה שאכן כך יהיה. אני מניח, שבראשית שנת המשפט הבאה נדע לחוש לאן נושבת הרוח בהקשר זה.
סימן שאלה מרחף סביב כוונות הפעולה של הממשלה בנוגע לאמון הציבור במערכת המשפט, לא בהיבט של העומס והערכאות הדיוניות, אלא בדגש על מעמדו וחשיבותו של בית המשפט העליון כמגן זכויות האדם, שלטון החוק וטוהר המידות השלטוני. בהיבט אחרון זה, ולמרות השינוי בהנהגת המדינה, אין אני שקט. אמרתי כבר, את אשר אמרתי, בדבר השינוי המעשי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, אולם מעבר לכך אני חרד ליחסו המתפתח של הפרלמנט לרשות השופטת, במיוחד לנוכח הרטוריקה, הנשמעת בו מפי חברי הכנסת בתקופה הנוכחית. איני סבור שמשרד המשפטים ושר המשפטים יעקב נאמן יובילו מהלכים, שיפגעו ברשות השופטת, אולם איני יודע עד כמה יעמדו להם הרצון והיכולת למנוע מהלכים כאלה מאחרים. ימים יגידו.
כראש לשכת עורכי הדין אעשה, ככל יכולתי, לסייע לשר במילוי תפקידו. מחלוקות היו, ואולי גם תהיינה, אולם, כך או אחרת, עיניהם של כל עורכי הדין בישראל מופנות כיום אל משרד המשפטים, ואל העומד בראשו, בתקוה שיצילו את המקצוע שלנו ממה שנראה היום כאיבוד עצמי לדעת, שהולך ומתמשך ללא הפרעה. שלל התוכניות והרעיונות של הלשכה, אשר קרמו עור וגידים במהלך שנת המשפט האחרונה, טעונים מימוש. הן לגבי העוסקים במקצוע, הן לגבי המתדפקים על שעריו ואפילו בנוגע לאלה שטרם הצטרפו למסלולו כלל. שנת המשפט הבאה תהא שנת מבחן אמיתית לעתיד עריכת הדין בישראל.
אנחנו, בכל זאת, בבית לשכת עורכי הדין, ובתוך לשכת עורכי הדין הייתה העשייה השנה מרובה מאוד, עמוסה לעייפה. על-מנת שלא למנות רשימת מכולת, שספק אם אוכל להימנע ממנה בטקס פתיחת שנת המשפט הבאה, אדגום רק דוגמה אחת: המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין עוסק בהשתלמויות תעודה, השתלמויות נופש וימי עיון. להלן התייחסות קצרה להרחבת פעילותו בעת האחרונה:
הכנס השנתי באילת, שהפך לכנס בינלאומי ואשר עתה איננו יודעים פניו של מי הארגונים הזרים להשיב ריקם בנוגע לפנייתו אלינו להפוך את הכנס לכנס בינלאומי משותף, קורס המגשרים שעבר ממכון הגישור, קורס הבוררים שיועבר ממוסד הבוררות החדש של הלשכה, פרויקט הנהגת חובת ההשתלמות על עשרות אלפי עורכי הדין בארץ, שיוטל על המכון, הקורס המתוכנן להכשרת עורכי דין ורואי חשבון כמבקרים פנימיים, שיתוף הפעולה המתוכנן עם המכון להשתלמות שופטים, השתלמויות הפירוקים, הכינוסים והנאמנויות בשיתוף עם כונס הנכסים הרשמי, וזאת לנוכח דרישתנו ממנו להרחיב עד מאוד את מספר עורכי הדין עימם הוא פועל באורח שוטף, בית הספר למתמחים שיקום בלשכה לטובת המתמחים, ההצעה לחזור ולהנהיג קורס הכנה לשפיטה כקורס מכין להליכי המיון בוועדה לבחירת שופטים, השיתוף והסיוע להשתלמויות הנערכות במחוזות הלשכה, ועוד ועוד רעיונות, שבסופו של דבר יגבשו בלשכה לא מכון השתלמות, אלא אוניברסיטה להשתלמות. כאמור, זו רק דוגמה לעשייה, ורק בתחום אחד, אם כי תחום חשוב ומרכזי.
בתי המשפט הוכיחו השנה כי תו התקן לטוהר המידות בשלטון הישראלי לא ימוסמס תחת ידם. השלטון בישראל בכל הרמות, זקוק לכך כאוויר לנשימה. מנגד, עמד בית המשפט, לא אחת, על זכויותיהם הבסיסיות של חשודים ושל נאשמים במשפט הפלילי. ללשכת עורכי הדין יש מחויבות ערכית וחוקתית עמוקה. לפיכך, הרשעתם ללא מורא של המושחתים, לצד עמידה ללא חת על זכויותיהם של חשודים ונאשמים ועל מימוש ראוי של מטרות הענישה, זו ואף זו הינן בלב עשייתה המהותית והערכית של הלשכה. ניאבק ונגנה את התופעה הראויה לכל ביקורת, במסגרתה מתנהלות בפועל הרשעות תקשורתיות בעיתונות, ומנגד נתמוך בגזרי דין ראויים למושחתים. בנוסף, לא נאפשר רדיפת הפרקליטות והמשטרה, אולם נמשיך לבקר כל פגיעה של גורמי האכיפה בזכויות בסיסיות במסגרת המשפט הפלילי. דומה כי השנה האחרונה הצטיינה בהבלטת כל התופעות הקוטביות הללו בחיי המעשה של עולם המשפט הישראלי, ולשכת עורכי הדין הייתה שם ותהיה שם, כדי לנסות לבטא ולממש את ערכי המשפט המאוזנים והנכונים בחיי המשפט הישראלי.
עונג מיוחד הוא לי להשתתף בטקס במחוז ירושלים. אני מבקש לחזור על מגמת דבריי מהשנה שעברה ולהביע שוב את השתהותי מהאופן, שבו מתנהלים העניינים בבתי המשפט בירושלים ובמחוז לשכת עורכי הדין בבירה. יותר סבלנות, יותר סובלנות, יותר אורך רוח. אווירה עניינית ורגועה במתן שירותים לאזרח, אנרגיות של הרים גבוהים ופחות מהסוג המלחיץ של מישור החוף, שאולי מושפעות לרעה מהלחות. אולי רענון הנשיאים יתרום גם הוא לכך. האמירות האלה לא נכונות כלפי כולם, ובוודאי ישנן דוגמאות אחרות, אבל לאורך השנים התרשמתי באופן כללי, כי אכן יש אמת בשמועה על איכות החיים המשפטיים הרגועה יותר בירושלים, אם כי הרחוב הירושלמי כפי שאף אנו חווים בימים אלה, הוא אופרה לגמרי אחרת.
אני מאחל לכולנו פגרה נעימה, אגירת כוחות מחודשים ושיבה רגועה לשנת המשפט הבאה עלינו לטובה.