אין לי כמעט ספק שיו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, הזיל השבוע דמעה כאשר ניסח מכתב התנצלות שהיה מיועד לראש הממשלה בנימין נתניהו. ריבלין ביקש להתנצל על דברים חריפים שאמר נגדו בראיון עיתונאי בגנותו של נתניהו, בעקבות עימות חריף שפרץ ביניהם על-רקע סירובו של יו"ר הכנסת להעלות להצבעה בכנסת כמה הצעות חוק שנועדו להאריך את ימיה של הממשלה ולאפשר לעריקים פוליטיים לחבור לקואליציה.
ריבלין הינו רגשן בלתי נלאה. הבכי הבלתי נשלט שלו הפך מזמן לסמלו המסחרי הפוליטי, וגם כאשר הוא מבקש לעצור את דמעותיו, לרוב הן אינן נשמעות, אולי משום שאינן דמעות של תנין אלא של אדם טוב לב בעל חוט שדרה גמיש.
נתניהו לא שוכח לריבלין את דברי הביקורת החריפים שהוא השמיע נגדו בעקבות נאומו הגיאוגראפי באוניברסיטת בר-אילן, שבו ביקש להגיב על נאומו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שהושמעו באוניברסיטת קהיר. ריבלין, הקיצוני הימני המקפיד להדגיש בעל הראיונות הרדיופוניים שהוא מדבר מירושלים, מחשש שנחשוד בו שהוא שוהה אותה שעה חלילה בתל אביב, כינה את הנאום "שבר אידיאולוגי", והוסיף מאוחר יותר שנתניהו בא מבית טוב אבל לא שב אליו. מן הסתם כעס ריבלין על נתניהו לא רק על תוכן דבריו שסטו ממורשת אביו, אלא על כך שהם לא הודמעו מעל בימת הכנסת ואז הייתה ניתנת הזדמנות ליו"ר האופוזיציה, חברת הכנסת ציפי לבני, לנגח את נתניהו למרוח שדבריו כן היו מקובלים עליה.
התעקשותו של ריבלין נגד מהלכי התחיקה של הממשלה והפגנת השרירים האישית שלו מול נתניהו, הביאה לריבלין עדנה קצרת מועד בלבד אצל האופוזיציה. התקווה שלו שבכך הוא יצבור נקודות למועמדות העתידית שלו לתפקיד נשיא המדינה עלולה להתברר כמקסם שווא שעלול להיגמר בבכי נוסף בסדרה.
בסוגריים אני מוכרח לציין שעקשנותו המאוחרת של ריבלין הפתיעה אותי. בעבר היו לנו כמה שיחות על רמתו המוסרית הירודה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ועל מעשי השחיתות שלו בירושלים עוד לפני שנבחר לראש עיריית ירושלים. אולמרט התעלל דרך קבע בריבלין וחסם את דרכו הפוליטית, והיה לי יסוד להניח שהוא יגמול לו. ביקשתי מריבלין לשתף אתי פעולה בתחום זה והבטחתי לו חיסיון מוחלט. ריבלין דיבר גבוהה, הבטיח לי הרים וגבעות מירושלים, אבל בסופו של דבר ברח מהמערכה כמו עכבר שנולד מההר ולא רק זאת, ריבלין אף החל לחמוק ממני והחניף לאולמרט.
ריבלין לארוחת בוקר
האויבת בנפש ובגוף של ריבלין היא חברת הכנסת דליה איציק חסרת המעצורים ונעדרת הבושה, שנאלצה לעזוב בעל כורחה ובצער גדול את תפקידה, יו"ר הכנסת, המשמש כממלא-מקום נשיא המדינה. המחזיק בתפקיד זה נהנה ממקפצה טובה לקבלת מועמדות לנשיאות אחרי שהנשיא הנוכחי שמעון פרס יפרוש מממשכן נשיאי ישראל. בחודש אפריל 2007 התמודד ריבלין מול פרס בסיבוב ראשון של הצבעה בכנסת על המועמדות לנשיאות. ריבלין קיבל 37 קולות לעומת 56 קולות שקיבל פרס והחליט לפרוש בידיעה שאין לו סיכויים. את אלה שבאו אליו לנחמו ולעודדו
קיבל ריבלין כשעיניו דומעות . ריבלין לא רוצה להשלות את עצמו שיקבל את הנשיאות אוטומטית אם חלילה יקרה משהו לפרס. הוא אינו עונד שעון סטופר על ידו ואין לו כוונה לבכות מראש על החשבון. בכך הוא שונה מדליה איציק שהאזינה בקשב רב לצפירותיהם של האמבולנסים ולכיוון נסיעתם.
בראיון עם ריבלין שפורסם בגיליון ערב שבת של מעריב, טען ריבלין בן ה-70 שאינו חושב על הנשיאות, ואין לו ספק שהכנסת הנוכחית לא תבחר בנשיא. פרס עשוי להתמודד בתום תקופת כהונתו בעוד חמש שנים פעם נוספת למרות שיהיה אז בן 92. פרס יהיה כנראה המנהיג הישראלי הראשון שיגיע לקו הגמר של 120 שנות חיים כן ירבו.
איציק, המשמשת כיום יו"ר סיעת קדימה, חפצה להיות נשיאת המדינה בכל מחיר והיא תאכל את ריבלין שלוש ארוחות ביום. הלשכה המפוארת שהיא הכשירה לעצמה בכנסת משמשת מעבדה להכנת תככים ומזימות. איציק הייתה זו שארגנה את החרמת דיוני הכנסת ע"י האופוזיציה כמחאה על כוונת הממשלה להביא לכנסת חוקים שלא היו מקובלים על קדימה. כאשר עמד ריבלין, כאמור, על רגליו הקדמיות ותמך בעמדת האופוזיציה, החמיאה לו איציק במתק שפתיה המלאכותיות. אם ריבלין ייכנע לנתניהו אחרי ההתנצלות ויעלה את הצעות החוק להצבעה בכנסת, תחדש איציק את החרם. ריבלין התמים לא מבין שהוא משמש כיום בן ערובה בידיה של איציק הערמומית ובעת הצורך הוא ישמש שק החבטות שלה.
איתות מוקדם לכך ניתן בעקבות חשיפת מעשי השחיתות האחרונים של דליה איציק, שחלבה את הקופה הציבורית כאשר ערכה שיפוצים בביתה הפרטי, ריהטה חלקית את הבית וקיבלה שירותים ביתיים שונים באורח פרטי ע"י עובדי הכנסת. תנועת אומ"ץ, שהעבירה כבר בעבר למשרד מבקר המדינה חומרים וקטעי מידע שחשפו מעללים שונים של איציק ולצערנו לא הבשילו לדוח, הוסיפה ממצאים מחשידים נוספים בתקווה שמבקר המדינה יחווה את דעתו המלומדה על איציק כאשר אינו מחויב יותר לפגוש את איציק בלשכת יו"ר הכנסת. אומ"ץ לא הסתפקה בכך והגישה תלונה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתיחת חקירת משטרה נגד איציק בחשד שעברה עבירה פלילית של הפרת אמונים. במקביל הגשנו נגד איציק תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת בגין התנהגות לא הולמת. מה שמתרחש בימים אלה מאחורי הקלעים מהווה,ללא ספק, נושא לתיאטרון אבסורד. מזוז הודיע השבוע לאומ"ץ כי אין בכוונתו לדון בתלונה עד שמבקר המדינה יסיים את מלאכתו ויגיש את ממצאיו. מבקר המדינה, שאינו מזדרז משום מה, השלים את הדוח אותו העביר בימים האחרונים בשמחה רבה לוועדת האתיקה של הכנת חומרים שקשורים בפעילות הלא תקינה של איציק. מי יודע, אולי המבקר ממתין למסקנותיה של הוועדה הפרלמנטרית.
משום מה יש לי תחושה שאיציק מהלכת אימים על כולם. האיומים שאיציק השמיעה בעבר כלפי אישית ונגד אומ"ץ בהגשת תביעות דיבה לא ירתיעו אותנו ונפעל בדרכים ציבוריות ומשפטיות כדי שהדין ימוצה עם איציק. נעמוד על כך שייקוב הדין את נשיאת המדינה בפועל לשעבר, שמבקשת לחזור למשכן בכל מחיר.
בשבועות האחרונים החלה איציק במסע טיהור עצמי של שמה הלא טוב. בין השאר הסתייעה איציק בשירותיו הבזויים של העיתונאי הלקקן בן כספית ממעריב, שציטט דברי הכפשה של איציק נגד ריבלין. בין השאר רמזה איציק, מבלי שטרחה לפרט, שכאשר נכנסה לתפקיד יו"ר הכנסת גילתה דברים לא תקינים הגובלים בחשד לפלילים שאירעו במשכן בקדנציה הקודמת של ריבלין כיו"ר הכנסת (ריבלין נבחר לתפקיד זה בכנסת ה-16 שהלה לכהן ב-2003). איציק נמנעה מלפרט מסיבות שעוד יחשפו את רכיביה של פצצת הסירחון שהיא הטילה ביורש שלה. לצערי הרב, אף כתב פרלמנטרי לא טרח לבקש מאיציק להרחיב את היריעה. דברים חמורים מסוג אלה אסור שיהיו תלויים ועומדים. ריבלין עצמו הסתפק בהגדרת דבריה של איציק כדברי תועבה. הוא לא תבע ממנה להתנצל ולא הגיש נגדה תביעת לשון הרע ואפילו לא פנה לוועדת האתיקה של הכנסת. אומ"ץ לא מתכוונת לתת לפרשה לעבור חלק. בסופו של דבר מדובר במועמדת לנשיאות שמחשידה בפלילים מועמד לנשיאות.
קרב חתולות
מאבק חריף נוסף נערך בימים אלה בין ריבלין לבין איציק, סביב כוונתו של ריבלין להדיח מתפקידה את היועצת המשפטית של הכנסת, עורכת הדין נורית אלשטיין, שהינה חברתה הקרובה. איציק תתחשבן עם ריבלין בהזדמנות ראשונה. הרקע להדחה הקרובה קשור בהחלטתו של ריבלין לאשר לחבר הכנסת מטעם ישראל ביתנו משה (מוץ) מטלון, נכה צה"ל היושב על כיסא גלגלים, להעסיק נהג פרטי על חשבון הכנסת לצורך מילוי תפקידו. היועצת המשפטית של הכנסת, עורכת הדין נורית אלשטיין, הפנתה את תשומת ליבו של ריבלין לכך שבהחלטה השרירותית שלו זו הוא עוקף את החוק ועובר תקנות הכנסת. למרות שהחלטתה של אלשטיין גובתה ע"י ועדה ציבורית בראשותו של פרופ' רבאו הבוחנת, בין השאר, סוגיות של הטבות חריגות שמוענקות לחברי הכנסת, מסרב ריבלין לממש את ההנחיה. אומ"ץ מבקשת להעמיד את התנהלותו של ריבלין בנושא רגיש זה לבחינתה המדוקדקת של ועדת האתיקה של הכנסת.
ללא קשר לפרשה הנדונה, אני סבור שאלשטיין הייתה צריכה לעזוב את תפקידה מזמן בגלל השירותים הלא תקינים שהיא העניקה לאיציק, ובגין מעורבותה במינויים לא ראויים בנציבות שירות המדינה. כאשר בדק בשעתו מבקר המדינה פרשה מסוימת של תרומות לא חוקיות שהגיעו למטה הבחירות של פרס במפלגת העבודה, בתיווכה של דליה איציק כאשר כיהנה כשרת התקשורת, פעלה אלשטיין כדי לסייע לה. בהזדמנות אחרת הגיעה אלשטיין למשרדי מבקר המדינה כדי לסייע בעקיפין לאיציק.
את השירותים החמורים ביותר העניקה אלשטיין לאיציק כאשר סייעה לה באמצעות תפירה משפטית גסה בניסיונותיה הנואשים למנוע מנשיא המדינה לשעבר משה קצב להתפטר מיד מתפקידו, ובמקום זאת הוא נותב לתקופת נבצרות. איציק חששה שאם קצב יתפטר, יבחר מיד נשיא חדש ולה לא יהיו סיכויים להיבחר. היא העדיפה, לעומת זאת, תקופת נבצרות של קצב שבה היא תכהן כנשיאת המדינה בפועל ובאורח טבעי תעקור ממשכן הכנסת למשכן נשיאי ישראל. לשם כך היה צורך בקבלת החלטה מתאימה ע"י ועדת הכנסת, שבראשה עמדה אז חברת הכנסת רוחמה אברהם שרמתה המוסרית הירודה אינה שנויה בכלל במחלוקת. יש לכך הסכמה כללית. כך הפכו אלשטיין ואברהם לשתי משת"פיות של איציק בכוונה זדונית לא מוצהרת להפכה לנשיאת המדינה, ורק שמעון פרס הלוזר הנצחי פגע בחברות שלהן וטרף לאיציק את הקלפים ומאז היא רוצה לטרוף אותו.
איציק לא פוסלת אפשרות שממשלת הליכוד לא תאריך ימים, ואז היא תחזור לתפקיד יו"ר הכנסת האהוב עליה ותיכנס מחדש לתקופת המתנה לנשיאות. לשם כך היא זקוקה לאלשטיין ותפעל מאחורי הקלעים למניעת הדחתה.
שוכח את הדרך למטה
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין רגיש מאוד לכל הנאמר ונכתב על ניקיון כפיו וכל אימת שמישהו מטיל בו דופי בתחום זה הוא בוכה. עד היום ריבלין לא השתחרר מהטראומה שאירעה לו בשנת 2001 כאשר הוא נפסל מלכהן כשר המשפטים בכלל חקירה משטרה שהתנהל נגדו בעניין קשריו עם איש העסקים דודיק אפל שהשחית שורה של איישם פוליטיים. ריבלין נאלץ להסתפק בתפקיד שר התקשורת וקרוב לודאי שבלילות הרטיב את הכרים. רק בתום חקירה ממושכת נוקה ריבלין מכל אשמה, אבל מאז יש בליבו כלפי מערכת אכיפת החוק. אירוע זה תרם אולי לעימות שהיה בשעתו לריבלין עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק סביב האקטביזם השיפוטי.
לפני זמן מה פניתי אל ריבלין מטעם אומ"ץ בדרישה שיפעל להקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת השחיתות הציבורית, ברוח החלטה שקיבלה הכנסת בתקופתו של ראש הממשלה אריאל שרון. בשלב זה ריבלין לא הגיב. כל הסימנים מעידים שהוא יתחמק מכך. יש לי על מה להסתמך.
בחודש ספטמבר הקרוב עורכת תנועת אומ"ץ את האירוע השנתי שלך חלוקת אות אומ"ץ לאישי ציבור, אנשי משפט, חושפי שחיתויות, אנשי תקשורת שהצטיינו בפעילותם למען טוהר מידות, הוכיחו הגינות אישי ונאבקו למניעת עוולות חברתיות. על מקבלי האות השנה נמנים פרופ' מרדכי קרמניצר, שר החינוך גדעון סער, אנשי התקשורת מיקי רוזנטל, סטלה קורין ליבר, גיא מרוז ואחרים. אומ"ץ פנתה כבר לפני כמח שבועות אל יו"ר הכנסת בתוקף תפקידו הממלכתי, והזמינה אותו להיות אורח כבוד באירוע ולשאת דברים. ריבלין סירב בנימוק סרק סתמי שהוא עסוק, ואף התחמק מלשוחח אתי טלפונית. אין לי ספק שריבלין לא רואה במאבק בשחיתות משימה בעלת אופי אידיאולוגי, ואולי חושש ריבלין מידם הארוכה של כמה אישים פוליטיים מושחתים שלא יצביעו עבורו אם וכאשר יתמודד פעם נוספת על הנשיאות. צר לי על שגם ריבלין מתחמק מלהזדהות עם כוחות האור הנאבקים בשחיתות הציבורי המפלצתית.
לסיום, אין לי אלא להיתלות בדעת גדול ממני; בראיון עם ריבלין במעריב הוא ציטט את העצה שנתן לו אביו המנוח, פרופ' יואל ריבלין, שהתמודד בעצמו בעבר הרחוק על נשיאות המדינה. וכך אמר האב הדגול לבנו: "בעלותך למעלה אל תשכח להגיד שלום לאנשים שתפגוש בדרכך למטה". ריבלין הבן לא מילא את מצוות אביו ושכח לברך אותי לשלום.
