באחד מהמאמרים בעבר לגלגתי על הגידול המיקרוני שהתגלה בערמונית של אולמרט. כתבתי שגידול סרטני מיקרוני, בגילו של מר אולמרט, אינו מהווה כל מחלה.
צדקתי 100% במה שכתבתי. לא ראיתי אז צורך לפרט אלטרנטיבות אפשריות נוספות שהן לדוגמא:
1. שמצבו היה יותר גרוע ואף אחד לא ידע זאת אז.
2. שמצבו היה יותר גרוע, והוחלט להעלים את המצב מראש הממשלה עצמו.
3. שמצבו היה יותר גרוע, הוא ידע על כך, אך הוחלט להסתיר את העניין מהציבור.
אינני מתווכח עם השיקולים לכאן או לכאן, אך על-פי סימני סימנים של נתונים המתפרסמים בגלוי, אני חושש שאכן מצבו של אולמרט גרוע יותר, לפחות היום.
והרי ברור שאם הוחלט לבצע אצלו פעולה חודרנית, באמצעות דה וינצ'י, בארה"ב, כאשר כאן בארץ יש ניסיון רב ומאד מאד מוצלח בפתרון קונבנציונלי של הבעיה, מעלה חשש שמעבר לשיקולים המאד קרים המורים על כך שאסור לאיש ציבור ברמתו להיות מנותח כאן כי אז נשקפת סכנה לחייו (עקב רגישות יתר של הרופאים למטופל, בדיוק כמו שרופא לא ינתח את אחיו או את אמו) – ייתכן שכל השימוש של דה וינצ'י במקרה שלו, היה על-מנת לאבחן טוב יותר את מצבו.
ומשלא פורסמה כל הודעת הרגעה מקיר לקיר בטווח של שבועיים מן הטיפול הנ"ל באמריקה, אין לי אלא להסיק שמצבו הבריאותי של אהוד אולמרט לא מזהיר. אני מסתכל גם על תמונות שלו; הוא רזה מאד, הוא לא נראה במיטבו, ייתכן שמדובר ב AFTER SHOCK של הפרישה מהחיים הציבוריים, וייתכן שלא.
גילוי נאות: אהוד אולמרט הוא קרוב משפחה רחוק שלי (הקשר הוא עקיף בין אשתי לעליזה). עם זאת אין לי כל מידע רפואי עליו מלבד המפורסם בגלוי בעיתונים! בנוסף, בקשת ההתחשבות באה ממני פנימה, ולא כאיזושהי פנייה מהמשפחה, אחרי שתקפתיו ללא רחם, בשיאו, על אף שהיה והנו קרוב רחוק.
ובני ישראל אנו, רחמנים בני רחמנים, ורק אם יש שמץ של חשש שאולמרט חולה, בואו נניח לו לכמה חודשים. בואו ניתן למשטרה לעבוד, לפרקליטות לעבוד. הוא מרוחק כיום ממוקדי הכוח, יכולתו לשבש את החקירה מאד מוגבלת, אין כל חובה לצאת כל יום עם כותרת אחרת בעניינו.
אולמרט לא בשלטון, הוא לא השכיל לסגור עסקת חבילה של פרישה עם סגירת התיקים (כמו רבין ז"ל או ויצמן ז"ל) כי הוא לא חכם במיוחד או מפני שהיה עסוק מדי בעצמו ובמחלתו באותה תקופה.
אבל עם לא מנצל טעויות של פרטים; עם, ובייחוד עם רחמן שכמונו, מושיט יד לגרוע שבאויבים, ודאי שמושיט יד לגרוע שבידידים. אנחנו לא תוקעים את הסכין, ובייחוד לא מסובבים, אלא אם אין לנו ברירה, ולנו יש ברירה. אולמרט כבר לא בשלטון, ולכן אפשר לעצור את הבלנדר.
אהוד אולמרט, אתה עצם מעצמותינו, בשר מבשרנו. גם אם טעית פה ושם, הרי שעם ישראל חייב לך המון (וגם אתה חייב קצת לעם ישראל), אך בימים אלה, אשר ייתכן שהם ימי מצוקה עבורך, אנו עומדים לימינך ומחזקים את ידיך. את החשבונות נסגור, בטוח 100% שנסגור, כאשר תתחזק ותתחשל ותשוב לימיך כקדם.
וכדאי לנו וכדאי לך שתחזור להיות אותו אהוד, כי ודאי בריאותך חשובה לך ולמשפחתך, ולכל עם ישראל, ומנגד אנחנו כמהים לרגע שנוכל לסגור אתך חשבונות. לזה קוראים WIN WIN – אתה תהיה בריא, ואנחנו נסגור אתך חשבון אז.
אהוד יקירנו, בין אם חולה אתה ובין אם בריא, בין אם מחלתך אמיתית או מדומה (כמו מחלותיו של חברך שריד), דע לך שכל עם ישראל מחזק אותך ומחבק אותך.
תחשוב רק שעל כל חיבוק שנתת בחייך, אתה מקבל עכשיו חיבוק חזרה, מיליוני חיבוקים, מיליוני חיזוקים, אם בגלל שאתה יושב בבית ומשועמם עקב החיתוך הפתאומי ברמת התעסוקה שלך, ואם בגלל שאתה נלחם במחלה קשה, ומי שמכיר אותך ודאי יודע, שאתה מישיר אליה מבטך, והיא היא זו אשר תשפיל מבטה.
חזק ואמץ אהוד אולמרט, זו המלחמה הראשונה שלך בה כולנו מאחוריך. כל עם ישראל כולו – מלפניך, מצדדיך ומאחוריך.
