באתר האינטרנט של מועצת העיתונות מצאנו את מטרות המועצה. מטרותיה המרכזיות של המועצה הן:
- לשמור על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת.
- להגדיר כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ולפקח על קיומם.
אז באתיקה אנו יודעים שלא עוסקים שם, כי אין כל קשר בין ה-MAIN STREAM של העיתונות בישראל ובין אתיקה. חשבנו, לפחות, שהם מנסים לשמור על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת. ואז אנו קוראים על מתקפתו של גוליית, עידן עופר נגד דוד שלנו מיקי רוזנטל.
גוליית, עם טובי עורכי הדין שבעולם, תובע שלושה מיליון שקלים מדוד, ודוד רק על-מנת להתגונן כראוי, ייאלץ למכור את הנשמה שלו. כי דוד הוא עיתונאי אמיץ, והיום כבר לא יורים עם רוגטקה חלוקי נחל למצח, ולכן דוד גמור, מחוק, וכל חבריו למקצוע, השפנים של הענף, מחרישים.
- איך זה שאין עדיין הפגנה של עיתונאים 24 שעות ביממה מול ביתו של גוליית?
- איך זה שאין עדיין הפגנה של עיתונאים 24 שעות ביממה מול ביתו של עורך הדין של גוליית?
- איך זה שאין עדיין קול קורא של מועצת העיתונות נגד גוליית, חבריו, עורכי דינו וחבריהם?
והרי ברור שמלבד הוצאות הגנה בלתי אפשריות, הרי שבימים של ביקורת שיפוטית המתייחסת לחוק כהמלצה בלבד, יפסיד דוד במשפטו, כי לא יוכל להעמיד הגנה מקבילה לצבאותיו של גוליית, וכך יסוכל העיתונאי הישר האחרון כאן במדינה.
רק לתזכורת קצרה, לא לפני זמן רב נישא אחד מעשירי המשק, שלום זינגר, עם בח"ל נאווה (גרושתו של אהוד ברק), בין הקרואים היו לא אחרים מאשר דן ודנה מרגלית, המרגליתים אף אירחו בביתם לפני שנים מספר את הצומת הכי מרכזית של הון שלטון ועיתון במסיבת יום ההולדת השישים של אולמרט אשר הם קיימו בביתם לפני מספר שנים (טרם מונה לראשות הממשלה). עצוב ומייאש, עצוב ומייאש.