אזהרה: כל קשר בין המקרה המובא להלן לבין המציאות, מקרי בהחלט.
חייל צה"ל, שנידון ל-18 חודשי מאסר בגין בעיות שונות ומשונות, הגיש לוועדה מיוחדת הדנה בהקלות בעונש בקשה להפחית מעונשו. בקשתו של החייל הוגשה לוועדה בצירוף חוות דעת של מפקד הכלא הצבאי בדרגת סגן אלוף. על-פי אותה חוות דעת, החייל לא ראוי להקלה או להפחתה בעונש. נימוקים - אין.
ימים ספורים לפני שהוועדה התכנסה לדון בבקשתו של החייל האסיר, שטחה אמו את צרותיה בפני אחת ממפקדות הכלא, חיילת בדרגת רב"ט. החיילת, המשמשת גם כמפקדת של החייל, דווקא החמיאה לחייל באוזני אמו, ואף ציינה כי התנהגות בנה היא ללא דופי. האימא האוהבת, ממש כמוצאת שלל רב, עטה על המפקדת ו"סחטה" ממנה חוות דעת כתובה, שאותה דאגה להעביר לחברי הוועדה שדנה בבקשתו של הבן.
כאשר "עלה" המפקד על חוות הדעת של החיילת, הוא האשים אותה בהאשמות שונות ומשונות, אולם כשהתחוור לו כי בין חוות הדעת שלה לבין האשמותיו המרחק הוא רב, שינה את סעיפי האישום לסעיפים שיש להגדירם מטופשים, בלשון המעטה, ודן אותה לעשרה ימי מחבוש!
לכאורה, סתרה החיילת-המפקדת את חוות דעתו הלא-מנומקת של מפקד הכלא. למעשה, היא בסך-הכל אמרה את האמת כפי שהיא רואה אותה וחווה אותה יום-יום עם אותו חייל. אם כך, על מה בדיוק יצא קצפו של אותו מפקד בדרגת סא"ל? את האמת, אין לי מושג, אולי פגיעה באגו שלו, אולי הוא נחשף במערומיו.
כפי שציינתי לעיל, המקרה הזה לא ארע מעולם, בטח לא בצה"ל שלנו, המאפשר לחייליו, מפקדיו וקציניו את החופש והחירות לחשוב, להרהר, לערער ואף להביע דעה, גם אם היא נוגדת או סותרת דעתו של מישהו אחר, תהא אשר תהא דרגתו. בסך-הכל מדובר בסיפור דמיוני שמוחי הקודח המציא כתוצאה מתשישות נפשית.
לכן אני מאוד שמח על כך, שבצבא של רא"ל גבי אשכנזי אין מקרים כאלה, ושום חיילת לא תשב בקלבוש רק בגלל חוות דעת חיובית שנתנה לחייל. מה שנותן לי את הביטחון ואת ההרגשה הטובה שבתי היחידה אמה-לי תתגייס לצבא ללא חשש שמי ממפקדיה ישפוט אותה למחבוש רק בגלל שהחמיאה לחייל ששעה לפני כן ננזף על-ידי מפקד זה או אחר... שהרי אנחנו צבא העם, לא צבא עמה (עיוור).
