שיטת השקשוקה

בסרטו של מיקי רוזנטל שנקרא 'שיטת השקשוקה' אשר שודר בערוץ 1, הוא ניסה להוכיח לנו את הקשר הבעייתי בין אנשי ההון, לאנשי השלטון. השחקנים הראשיים בסרט היו: האחים עופר. אנשי השלטון והפקידים שמייצגים את המדינה. מיקי רוזנטל. והאזרחים. תוך כדי הצפייה שלי בסרט התרשמתי שיש מאפיה במדינה. חשבתי לעצמי, שהאחים עופר עומדים בראש המאפיה. התרשמתי שהמאפיה רוצה להרוויח כסף מהמדינה. התרשמתי שהמאפיה מקבלת ונותנת מתנות. התרשמתי גם, שהמאפיה משתמשת בפוליטיקאים ועובדי ציבור, וזאת כדי לקבל מתנות מהמדינה, ולהרוויח כסף מהמדינה. התרשמתי גם שהמאפיה, שיש לה הרבה כסף, משתמשת בכוח זה וזאת כדי להפחיד אנשים שמעורבים בפרשה, ואשר לא נשמעים לתכתיביה. התרשמתי שהמאפיה רוצה להשתלט על המדינה. אבל, לאחר שעברתי עם עצמי על הנתונים מהסרט, ולאחר שצירפתי נתונים נוספים מהמציאות שבה אני חי, ועיבדתי אותם, הגעתי למסקנה הבאה: כל השחקנים המעורבים בפרשה, שבעצם כוללת את כולנו, נבהלנו מעצמנו. למה? הסרט שעשה מיקי רוזנטל, בעצם משקף את מי שאנחנו באמת, ובעיקר את השיטה שבחרנו לעצמנו כדי לחיות בה, כדי להרוויח כסף, וגם כדי לשרוד. השיטה נקראת קפיטליזם במסגרת הדמוקרטיה. מהי השיטה? מהות ומטרת השיטה הקפיטליסטית היא להרוויח כסף. כדי להרוויח את הכסף במסגרת הדמוקרטיה, יצרנו לעצמנו סדר שמשתקף באמצעות חוקים. אז מה הבעיה? הבעיה בעצם מתחילה ומסתיימת באישיות שבנינו לעצמנו, שבעצם משתקפת בשיטה שיצרנו לעמנו. מהי אישיותנו כיום? בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו חיים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, לכן אישיותנו היא רגישה, אמוציונאלית ולא עניינית. כלומר, כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, שהם הרגש הטוב וגם הרגש הרע שבנו, יצרנו לעצמנו מציאות שעונה על הצרכים הרגשיים שלנו. מהי המציאות כיום? המציאות כיום מחייבת אותנו להרוויח כסף. ללא כסף לא נוכל לחיות ולשרוד, וגם לא נוכל לממש את התאווה שבנו כדי להרוויח את כסף. אז מה הבעיה? הבעיה היא שאין בעיה במסגרת שבה אנחנו חיים, זו המציאות הדמוקרטית הקפיטליסטית שרצינו ויצרנו לעצמנו. העניין הוא שנבהלנו מעצמנו, נבהלנו מהקונפליקט הפנימי הקיים בנו, שנעשינו מודעים אליו באמצעות הסרט שראינו. העניין הוא שהסרט שמיקי רוזנטל עשה, העלה את הנושא אצלנו לרמת מודעות עצמית אישית וחברתית. לכן, נבהלנו מעצמנו. למה נבהלנו מעצמנו? נבהלנו מעצמנו בגלל ההשתקפות של מי שבאמת אנחנו, שאותה ראינו בסרט שמשקפת את האישיות שלנו. אישיות שהיא אגואיסטית, אינטרסנטית ומניפולטיבית. המדיניות השלטונית היא להרוויח כסף. האחים עופר רוצים להרוויח כסף. פוליטיקאים ופקידים חושבים על עתידם הכלכלי, ורוצים להרוויח כסף. מיקי רוזנטל רוצה להרוויח כסף. האזרחים רוצים להרוויח כסף. כולם רוצים להרוויח כסף. אז מה הבעיה? הבעיה היא שאין בעיה. למה אין בעיה? כי כאשר כולם רוצים להרוויח כסף, תמיד יהיו כאלו שירוויחו וכאלה שיפסידו; כאלה שיהיו עשירים, וכאלו שיהיו עניים; כאלו שיהיו יותר יצירתיים לעשיית כסף, וכאלה שפחות, וגם כאלו שמקנאים באלו שמרוויחים, וגם כאלו שמקנאים באלו שעשירים. מה מטרת הסרט? מה רוצה מיקי רוזנטל מהאחים עופר? מה רוצה מיקי רוזנטל מהפוליטיקאים והפקידים? מה רוצה מיקי רוזנטל מעצמו? שלא יהיה קשר בין אנשי ההון לאנשי השלטון? זה כמו לבקש לשנות את השיטה שבנינו ויצרנו לעצמנו. ואז, זה כבר נושא אחר שעלינו להיות מודעים אליו, והוא: שאולי בנינו לעצמנו מציאות שהיא אשליה? אולי כולנו חיים באשליה שיצרנו לעצמנו שנקראת קפיטליזם במסגרת הדמוקרטיה? מה הבנתי מהסרט? המסר שרצה מיקי רוזנטל לשדר, נקלט אצלי עוד בתחילתו של הסרט, שבו משפחת עופר לא התייחסה למיקי רוזנטל כנציג העיתונות החוקרת. משפחת עופר גם לא ייצגה את עצמה, וגם לא בעימות שנערך בטלוויזיה לפני הסרט, וגם לא בעימות שנערך אחרי הסרט. כמובן שזו זכותם. אבל, מי כן ייצג את משפחת עופר? פוליטיקאי לשעבר. לכן, המסר של מיקי רוזנטל עבר ונקלט, מבחינתי.