הוא נמנה עם דור הולך ונעלם של עיתונאים ישרי-דרך, שגם במחיר הכסא שעליו הם יושבים, לעולם לא ירימו ידיים. את מספרם ניתן למנות על אצבעותיה של כף-יד אחת. שום סנקציה שבעולם - לא נידוי,לא נטילת פרנסה ואפילו לא תביעה כספית עושקת - לא תרתיע צדיק בסדום לחשוף לאור השמש את "שיטת ה
שקשוקה" המסתורית והאפלה, שבה חוברים להם יחדיו הון ושלטון.
האחים עופר, נשואי תחקירו של רוזנטל, הם רק סימפטום בולט ואופייני למערכת משומנת של קומץ אילי-הון, שעושים במדינה כבתוך שלהם. וככל שזו מערכת משומנת - היא גם מתוחכמת למדי, שמשכילה תמיד לשמן את פרנסי הקואליציה והאופוזיציה כאחד. בבחינת "שלח לחמך על פני המים, כי ברבות הימים תמצאנו".
במערכת המשומנת והמתוחכמת הזאת מדבר מעל לכל הכסף. תרומה פה, תרומה שם - לא רק שלא תזיק, היא גם עשויה להועיל, כשבצידה שכר נאה. ביידיש קוראים לזה "קיק נישט זיי נישט": "אל תציץ ואל תראה", תן רק לעבוד בשקט.
צדיק בסדום
את חוכמת החיים הנשגבה הזאת אימצו האחים עופר מבית מדרשו של יוצרה המקורי, ארוין אייזנברג, בעליה המייסדים של "החברה לישראל". בדיוק כמוהו ידעו גם הם להסתתר מאחורי חומה בצורה, גבוהה ואטומה, תרתי משמע: הן של בית מוסתר מעין כל והן של נתק מכל חשיפה תקשורתית.
כמו ארוין אייזנברג, איש-מסתורין בכל רמ"ח אבריו, שעסקותיו חובקות העולם מעולם לא עברו את מבחן הביקורת הציבורית, כך גם האחים עופר מעולם לא מצאו לנחוץ לפרסם דוח גלוי על מעשיהם, והכל, כמובן, בגיבויו המלא של האח הגדול.
מטבע הדברים עוררה חומת השתיקה המסתורית והבלתי-נסבלת הזאת את זעמו של דון קישוט נוסח מיקי רוזנטל, שהעז, ללא חת, להתעמת איתה בפומבי. רק עיתונאי, צדיק בסדום ואמיץ-לב שכמותו, יכול היה להרשות לעצמו לעשות עבודת קודש שכזו, תוך זקיפות-קומה, ולשלם, אם יידרש, את המחיר הכבד שייתבע ממנו תמורת חשיפתה של האמת. אחרי ככלות הכל זו הרי תהיה תמיד נר מוצק לרגליו.
