בעוד שרפורמת הקרקעות שהתקבלה במחטף בכנסת (תוך שביבי מאיים בפיטורין על חברי כנסת שיעזו להיות "לא ממושמעים"), מעמידה בסימן שאלה את עתיד השטחים הפתוחים, הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק של ח"כ דב חנין, אשר מבקשת להגן על עתידם של שטחים אלו.
לכולנו זכרונות ילדות של נסיעות בין-עירוניות ל"קרובים" ו"לדודים", נסיעות שבהן המכונית הדוהרת חלפה - תוך שמשב רוח ארץ ישראל מכה בנו דרך חלונותיה הפתוחים - על פני שדות חרושים, ברושים, פרדסים, חממות, מטעי בננות, שדות תות, מגדלי מים, פרות רועות, ישובים מבודדים. ככל שנקפו השנים, השטחים הפתוחים התמלאו בשלטי חוצות זוהרים של מותגים שמיקמו את עצמם באזורי התעשיה המתפתחים בפרברי הערים, פרברים שגם "התמגדלו". את הנופים היפים של ארץ ישראל של פעם החליפו מגדלי "יוקרה" מכוערים אשר (אי) התשלבותם בנוף דומה להידחפותו של אורח לא קרוא למסיבה או למפגש פרטי של חברים, תוך שהוא מתעקש לעמוד במרכז ולצעוק בקולניות.
כביש מספר 4 (כביש חיפה הישן), אשר הנסיעה בו בעבר הייתה תענוג מתמשך של צפייה דרך חלונות המכונית/האוטובוס ב'ארץ ישראל של פעם' הפך עם הזמן לכביש שיותר ויותר שוליים מכוערים של אזורי התעשיה מסתפחים לנוף אשר אמור להשתקף מחלונות המכוניות של הנוסעים בו. אזורי התעשיה ופרברי הערים גדלו, והמירו נופים ארץ-ישראלים ישנים באחידות המגדלית של חברות הבנייה.
ח"כ דב חנין וחבריו מסיעת חד"ש מנסים, על-ידי הצעת חוק שהינה, לפי דברי ההסבר, "הצהרתית בעיקרה", להתגבר על בולמוס ניכוס 'נופי ארץ ישראל של פעם' ושטחים פתוחים, על-ידי חברות הנדל"ן, ומוסדות התכנון והבנייה.