התקשורת דיווחה לפני מספר ימים על תקרית מביכה שבה השתיק ראש הממשלה את ראש השב"כ ומנע ממנו לדווח לשרים ולהתייחס לעמדות המדיניות של תנועת החמאס. על-פי אותו דיווח, פסק ראש הממשלה כי התייחסות לתהליך המדיני עם הפלשתינים "איננה בסמכות השב"כ אלא באחריות היועץ לביטחון לאומי". איני יודע אם הדיווח על תקרית זו מדויק, אולם אם אכן אלה היו הדברים, הרי שהם מבטאים אי-ידיעה וטעות מצד ראש הממשלה.
לפני יותר מעשרים שנה, בדצמבר 1987, הופתעה ישראל בעת שפרצה האינתיפאדה הראשונה. משביקשו לבדוק מי הגורם בקהילת הביטחון שהיה אחראי למחדל-הערכה זה, התברר כי אין גורם בקהילת המודיעין החוקר והעוקב אחר התפתחויות מדיניות אצל הפלשתינים. ואכן, מניה וביה, התקבלה המלצה אשר בעקבותיה הוקמה יחידת מחקר מיוחדת בשב"כ, יחידה המופקדת על מחקר הנושא המדיני הפלשתיני. תפקידה של יחידה זו הוא מפורש, בנוסף, ואף ללא קשר, לטיפול השוטף של השירות בנושאי הטרור. מאז הפך השב"כ לגורם המוסמך והאחראי למחקר ולדיווח בנושא הפלשתיני על כל היבטיו.
יובל דיסקין, ראש שירות הביטחון הכללי, לא חרג איפוא מסמכות. הוא המשיך מסורת קיימת של כל ראשי השירות בעשרים השנים האחרונות. אגב, מציאות זו הייתה עובדה קיימת כבר בקדנציה הראשונה של מר נתניהו כראש הממשלה, משעלה לשלטון ב-1996.
אולם מה שמדאיג פי כמה, זו טעותו המביכה של ראש הממשלה באשר לתפקודה של המועצה לביטחון לאומי, ולמערכת היחסים שבינה לבין זרועות הביטחון השונות. המועצה לביטחון לאומי לא קמה על-מנת להחליף את זרועות הביטחון השונות, כל אחת בתחום פעילותה ואחריותה. הסיכום ברור וחד-משמעי - צה"ל, אמ"ן, המוסד, שירות הביטחון הכללי ומשרד החוץ - כל אחד מהם ימשיך לעסוק בתחומו וימשיך לשאת באחריות מלאה כלפי הממונים עליו בתחום פעילותו. שר הביטחון הוא הממונה והאחראי לצה"ל ולאמ"ן, שר החוץ אחראי למערכת שבמשרדו, וראש הממשלה - ולא ראש המועצה לביטחון לאומי - הוא האחראי לפעילות המוסד והשב"כ. ראשי שירותים אלה מדווחים ישירות לשר הממונה עליהם, ולכל היותר עשוי הדיווח לראש הממשלה להתקיים בהשתתפותו ובנוכחותו של ראש המועצה לביטחון לאומי. הם המדווחים לקבינט ולממשלה כולה.
אין למועצה לביטחון לאומי הכלים לעסוק בכל אלה, או להחליף את האחראים לכך. למועצה תפקיד כפול - במגעיה השוטפים עם שירותי הביטחון השונים היא מקבלת דיווחים והמלצות, היא בודקת ומלבנת, ואף עושה אינטגרציה בין הדיווחים וההמלצות המתקבלות, והיא שמביאה לקבינט הביטחוני את המלצותיה למדיניות ולהחלטה.
זכותה המלאה של המועצה לחלוק על אחת מזרועות הביטחון, להציג הערכה שונה ולהציע מדיניות אחרת מזו שמציעה אותה זרוע, אולם היא תחטא חטא חמור אם לא תציין כי היא חולקת בנקודה זו על מה שהציעו או העריכו הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, המוסד, השב"כ או משרד החוץ, ומחובתה גם להסביר את שיקוליה המיוחדים בעניין זה.
