התלבטות קשה בפרקליטות, האם להגיש ערעור לבית המשפט העליון על הזיכוי של יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר,
אלון חסן, או לוותר על הגשת ערעור. זאת לאחר שבעבר כבר רמזה הפרקליטות כי בכוונתה להגיש ערעור לעליון על הכרעת הדין של שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
יואל עדן, שזיכה ב-29 במארס את חסן מכל האישומים נגדו.
לפי מידע שהגיע לידי "
גלובס" ככול שחולף הזמן מהזיכוי, כך הולכת ומתעצמת ההתלבטות בתוך הפרקליטות בשאלה האם להגיש את הערעור. בעוד שפרקליטות מחוז דרום, שהפרקליטים מטעמה ניהלו את משפטו של חסן, רוצה לערער על הזיכוי המהדהד של חסן, נוטים כמה מהגורמים בצמרת הפרקליטות לוותר על הגשת ערעור. יודגש כי החלטה סופית בנושא עדיין לא התקבלה.
מי שיכריע בסופו של דבר, האם להגיש ערעור על זיכוי חסן, או לא להגיש ערעור, הוא פרקליט המדינה, עו"ד
שי ניצן. בהתאם לתקנות סדר הדין הפלילי, הפרקליטות צריכה להודיע על החלטתה עד אמצע חודש מאי - 45 יום אחרי מועד מתן הכרעת הדין.
בינתיים, מתקיימות ישיבות אינטנסיביות בין פרקליטות מחוז דרום לבין פרקליטות המדינה לשם העברת כל המידע וניתוח הסיטואציה המשפטית. עיקר ההתלבטות האם להגיש ערעור על זיכוי חסן נוגעת לסיכויי הערעור. גורמים בפרקליטות סבורים כי הכרעת הדין המזכה של השופט יואל עדן, על-אף שהיא אינה חפה מקשיים ובעיות, היא מפורטת ומדוקדקת ונותנת מענה לרוב הטענות שהעלתה הפרקליטות נגד חסן.
בנוסף, חלק גדול מהקביעות של השופט עדן בערכאה הדיונית הן קביעות עובדתיות וקביעות שנוגעות למהימנות העדים ואילו לפי ההלכה, ערעור על זיכוי (או הרשעה) צריך לעסוק בסוגיות משפטיות ולא עובדתיות.
מנגד, הגורמים בפרקליטות שסבורים כי יש להגיש ערעור על זיכוי חסן סבורים כי השופט יואל עדן צייר בהכרעת הדין נרטיב שמיטיב עם חסן יתר על המידה ומתעלם מהלכות של בית המשפט העליון בנוגע לעבירות שחיתות ובהן העבירה של מרמה והפרת אמונים. לפי אותם גורמים, חסן עבר עבירות של שוחד אבל אפילו צריך היה לזכות את חסן מאישומי השוחד, היה צריך להרשיע אותו בהפרת אמונים.
האישומים לא הוכחו ברף הנדרש
תיק אלון חסן נחשב במשך שנים תיק דגל של הפרקליטות. חסן תואר בכתב האישום שהוגש נגדו כאחד מגדולי המושחתים והוא הואשם בשורה ארוכה של עבירות שוחד ומרמה שביצע. לחסן ולנאשמים האחרים בפרשה יוחסו אישומים חמורים שכללו עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים, קשירת קשר ועבירות נוספות.
המדינה טענה נגד חסן כי הוא ניצל את כוחו כיו"ר ועד עובדי הנמל כדי לדאוג לאינטרסים עסקיים שלו ושל בני משפחתו תוך שדאג לכך שחברות שרצה בטובתן, למשל חברת "דנה", יקבלו עבודה בנמל.
השופט עדן ערך בחינה סדורה ומפורטת של כל אישום ואישום, והסביר, במסגרת פסק דינו שנפרס על פני 258 עמודים כיצד הגיע למסקנה כי אף אחת מהעבירות באף אחד מהאישומים שיוחסו לשלושת הנאשמים ובראשם אלון חסן - לא הוכחו ברף הנדרש להרשעה פלילית.
בסיכומו של ניתוח אחד מהאישומים, כתב השופט: "הראיות הנסיבתיות הנטענות לא הוכחו בחלקן הגדול. כל שנותר הוא למעשה בקשה להגיע למסקנות על בסיס 'השערות נסיבתיות'. כך הוא בחלק גדול מהאישומים".
