כל אדם כושל מידי פעם במילוי תפקידו, לכל אדם יש רגעים של שטות ורגעים של חוסר שיקול דעת. גם קציני צה"ל הם בני אדם, ומסתבר שכאשר בני משפחותיהם שורטים עם הרכב הצבאי רכב אחר, קיימת מחלה של אי דיווחי אמת.
המדובר בטעות מאד מאד לא נעימה, המדובר במצב המחייב תיקון, אך כל הטוען כי אי דיווח על האישה שנהגה באוטו או על הילד ששרט רכב אחר עם טרקטורון מוריד את ערכו של המפקד כמפקד, מדבר שלא לעניין, והוא מזיק ופוגע בבטחון המדינה.
בואו נתחיל בעצם ההוראה האוסרת על משפחותים של קציני צה"ל לנהוג במכוניות הצבאיות. למה אסור? ומדוע חייב הקצין להיות ברכב כאשר בן משפחה נוהג בו? והרי לא מדובר ברכבי הפיקוד אלא ברכב תנאי שירות, אשר כל מקביל לקצין בתעשיה יש יד חופשית להשתמש ברכב כרצונו, ולתת אותו לנהיגה לכל בעל רישיון, מדוע שנגביל דווקא את מפקדי הצבא בכירי העם ובחיריו?
ההוראה המטופשת הזו שאוסרת על משפחות הקצינים לנהוג ברכבים, היא הוראה שהציבור לא עומד בה, ולראיה היא כנראה מופרת על ימין ועל שמאל, ואז כאשר קורית תאונה, מבין הקצין כי לא חשוב מה יעשה, הסתיימה הקריירה שלו, ועתה הוא יכול לבחור רק בין נבלה לבין טרפה.
- אם ידווח אמת יהפוך מיד לקורבן של ציד מכשפות תקשורתי, ויגמור עם התפקיד.
- אם ידווח שקר, יש סיכוי שהנושא יעבור בשלום ולכל היותר, הדבר יתפרסם והוא יגמור עם התפקיד.
והבחירה הברורה של קציני צה"ל שאני סומך 100% על אמינותם בשדה הקרב, היא לדווח שקר על-מנת לצמצם משמעותית את הסיכון שבעונש מאד מאד לא מידתי (להם אישית ולחברה כולה), על שטות של מתן לבן משפחה לנהוג ברכב.
מביאים לנו כדוגמה טובה את אותו אלוף אשר דיווח אמת ויצא מהעניין רק בתשלום הנזק, אך לא מדגישים די כי מדובר באלוף במילואים, אשר עדיין נוהג ברכב צבאי. לו היה בשרות פעיל היה ודאי מוקרב על מזבח הצדקנות המטופשת הישראלית כמו שני חבריו המסוכלים (תא"ל פארס ותא"ל תמיר).
ואם אנחנו באמת רוצים להעיף קצינים מהשירות, בואו נעיף אותם על עבירות מהירות מסכנות חיי אדם, כי לנסוע 150 קמ"ש בכביש הרבה יותר חמור מ"עדות" בטופס תאונה כאילה הקצין היה ברכב בשעת התאונה.
בואו נעיף קצינים על רשלנות שגורמת להרג ולפציעה באימונים.
בואו נעיף קצינים על מחדלים במלחמות (והרבה קצינים היו צריכים לעוף על לבנון 2 וכלום לא קרה).
בואו נעיף קצינים על אי אמינות בדיווחים מבצעיים.
ואז נעיף את הקצינים הרעים, ולא את אלה אשר הם בפוטנציה קצינים מצטיינים, ובשל מגבלה מאד מאד מטופשת ובלתי הגיונית, הם נאלצים לעגל פינות מחד ולכסת"ח מאידך.
אין שום סיבה ש"בחוץ" מחוץ לצבא, אין דין ואין דיין, הכל הפקר, וקציני הצבא יהפכו לקורבנות של החברה בשל פעולות, אפילו הן גבוליות בנורמטיביות שלהן, בכל הקשור להתנהגותם האזרחית.
בואו נתעורר מהחלום הזוועתי הזה ונחזיר את צ'יקו תמיר ו
עימאד פארס לשירות. בואו נשפוט אותם על-פי ביצועיהם באימונים ובשדה הקרב, ועל-פי אמינות דיווחיהם באימונים ובשדה הקרב, ולא בגלל שטויות במיץ עגבניות הקשורות לנייר זה או אחר שהם הגישו במסגרת דיווח על שריטה של רכב אחר, שריטה שולית וחסרת כל עניין, דיווח אשר גם אם הוא נכון וגם אם לא נכון אין בו כל עניין.
ועל העבירות הטכניות של דיווח לא מדויק בעניין מי נהג ומתי, בואו נרשיע אותם, ושישלמו 2,000 שקל קנס, וכל הצדקנים – שיתפוצצו.
נ ק ו ד ה.
על הפיקוד עליון של הצבא לעמוד לימין מפקדיו, ולא להתייצב עם צדקני התקשורת. אין כל קשר בין עניין הדיווח על תאונות עם שריטות ברכב ובין כישוריו וסולם הערכים של הקצין. רק חברה מתאבדת יכולה לאפשר לעצמה את הפסקת השירות של קצינים שאין לנו רבים כמותם בגלל שטויות של דיווחים מוטים על שריטת רכב אחר.
נ ק ו ד ה.
