קשה להשתחרר מהרושם שיש גורמים רבים מדי במדינה אשר מברכים על הבריחה ההמונית של הקצינים המצטיינים מהצבא עקב שריטת מכוניות על-ידי בני משפחה, תוך שאותם צדקנים סדרתיים מכשילים את המדינה במשימותיה הלאומיות בדרכה לקוממיות (ואנחנו עדיין רחוקים מקוממיות). ונראה אפילו שהדבר הפך לשיטה.
אויבינו, כמו גם רבים בתוכנו, רואים בנו כשולטים על עם זר (זוכרים את הקשקוש הזה? "הכיבוש משחית"?) ורואים בקציני צה"ל, המגנים עלינו ועל חיינו כאילו פושעי מלחמה המה. ובפושעי מלחמה אשר בתי המשפט הבינלאומיים לא מטפלים בהם (מחוסר כל אשמה) ובתי הדין בישראל לא מטפלים בהם (מחוסר כל אשמה) רק בית המשפט העליון קושר להם את הידיים - לוקח הציבור הצדקני והמתחסד את החוק לידיים ומסכל אותם. הם, המצטיינים שמקרב חיילי צה"ל ומפקדיו, מצטיירים כפושעי מלחמה במוחם המעוות של רבים מאחינו היושבים בציון, ועם פושעי מלחמה, ודאי שהמטרה מקדשת את האמצעים. וכמו עלילות הדם בג'נין ובצומת רפיח, ובכפר כנא, הנשק החדש של המסכלים הוא לא אקדח, לא רובה, לא מחבל מתאבד, אלא מצלמה, אותו פריט פשוט וזול הנמצא כיום כמעט בכל טלפון סלולרי.
פעם, כאשר סיכלו את גנדי, היה זה מבצע מאוד מסובך, עם תכנון של שנים, ועם דם על הידיים, אך עם המפקדים הנמרצים האחרונים שיש לצה"ל, העומדים בתור לסיכול, הסיפור הרבה יותר פשוט.
ילד עם מצלמה העומד ליד בית האלוף, במהלך כל יום ייצא ודאי איש מבני משפחתו וינהג ברכב הצבאי ללא היתר, ואז קליק, וגמרנו – סוכל. נקי – חלק – ללא דם – ללא עצמות שבורת – כירורגי, ממש כירורגי. והמסכל יכול לעבור מעיר לעיר, ומיישוב ליישוב. אף אחד לא יענישו, קליק – סיכול, קליק – סיכול. והרמטכ"ל ושר הביטחון ברוב חוסר תבונה, משתפים פעולה עם ההרס העצמי הזה.
מי היה צריך לפרסם את תוכן השיחות של פארס על אלוף פצ"נ? ממתי השיחות בין תת-אלוף לבין אלוף הן נושאים לתקשורת? אפילו חוק חופש המידע לא מחייב לפרסם כאלה דברים, כיצד הם הגיעו לעיתונות? כיצד הגיעו לעיתונות שיחות בין רמ"ט הפיקוד לבין התא"ל קורבן הסיכול? כיצד הגיעו לעיתונות השיחות בין דובר צה"ל לביו קורבן הסיכול? האם הקורבן עצמו חשף אותן, והרי מדובר במפגשים מאוד מאוד אינטימיים ואישיים, ואם מישהו חשף את כל הפרטים האלה ודאי ניתן להצביע עליו די בקלות, ואין שום סיבה להצביע על התא"ל המסוכל.
ומה עשה בכלל פארס, הוא הכחיש האשמות לגבי נושאים אזרחיים שיוחסו לו, וכי מה היה מציע לו כל עורך דין לעשות? מה עושה כל נאשם בדין פלילי, הוא קודם כל מכחיש, ונכון שראייה צדקנית ומתחסדת יכולה לראות בכך פסול, אך זו דרכו של עולם, דרך שנכון היה שקציני צה"ל יהיו רובד אחד מעליה, אך אם כשלו מה כל הביג דיל הזה? למה הם רצחו מישהו? מת להם חייל באימונים? למה מה קרה?
וראש המשלה ושר הביטחון לא התכחשו למחדליהם הענקיים במלחמה? והרמטכ"ל והמטכ"ל ופיקוד צפון של אותה תקופה לא התכחש? מה הולך כאן? והם עוד הכניסו מקלות בגלגלים של ועדת וינוגרד וסיכלו גם את תוצאות פעולתה, אז מישהו עשה להם משהו? נכון, אין לעבור על חריגה מנוהלים ועל מריחת דיווחים בדברים שוליים כאלה, כאלה בשתיקה, בסקטור הציבורי והצבאי יש מערכות משפטיות פנימיות, ובכאלה מקרים מכים רק במקום אחד, בכיס. הקצין עבר על נוהלים בנושא שולי, אחרי כן טשטש קצת, מרח קצת, זה סיפור שיעלה לו כסף, אולי הרבה כסף, וזהו.
הרמטכ"ל, שר הביטחון, אנא צאו מהקובייה המטופשת של העיתונות המצטדקת ומתחסדת, צאו מהקופסה ותתנו דוגמה אישית, עוד נחשוש לרגע שנכנעתם והצטרפתם אליהם... בטלו לאלתר את כל ההליכים נגד הקצינים, יבואו הקצינים בפני הרמטכ"ל ויישפטו בפניו להתראה (אפילו לא נזיפה) וקנס כספי, וזהו, כי עונשים לא מידתיים משיגים בדיוק את ההפך מהמטרה לשמה נועדו.
אי-אפשר להשתחרר מהרושם שהרמטכ"ל ושר הביטחון במקום להיפטר מה'פשלונרים' של המלחמה האחרונה, דווקא מחזקים את מעמדם, והם, ה'פשלונרים' וה'כשלונרים', מעיפים עכשיו מהצבא את כל כשרונותיו - כי 'פשלונרים' לא יכולים לשאת אנשים כשרוניים בסביבתם. ואולי
אהוד ברק הוא פוליטקאי ועבורו זה טוב להקריב את
עימאד פארס, במטרה לאומית להישאר חבר של של שלי יחימוביץ' ויולי תמיר. אבל הרמטכ"ל, הגם אתה ברוטוס? הרמטכ"ל, המפקד, תפוס פיקוד, שמא הצבא יברח לך מבין האצבעות. ואתה לא יכול לעשות לנו את זה.
מילה אחת בנוגע למישור העדתי/דתי: עימאד פארס לא סוכל בגלל שהוא דרוזי, אך יש קשר עקיף מאוד ברור ומובהק בין הדברים. פארס הצטיין כל-כך בתפקידיו המבצעיים בשל הרקע הדרוזי שלו, בשל אותה דמות מיוחדת וחריגה, של אדם בן קהילת מיעוט, הבולט שתי קומות מעל פני השטח כי אם יבלוט רק קומה אחת, כולם יחשבו אותו נמוך מדמויות הרוב. עימאד פארס סוכל רק בשל הצטיינותו ורק בשל הצלחותיו, אשר הפריעו כנראה לרבים מדי ובעלי השפעה תקשורתית רבה מדי. וכידוע לכל מתמטיקאי, אם A גורר את B, ו-B גורר את C, אזי אין מנוס מהמסקנה ש-A גורר את C.
רק הלכנו לישון, ורק התעוררנו, הופס, עוד קורבן סיכול, אלוף משנה, סוכל, נתן את הרכב לזוגתו, שלא על-פי הנוהלים, היא לא עשתה שום תאונה. על-פי התייחסותו של האלוף משנה, אין מניע מדיני בסיכול, אלא מניע אישי, סכסוך עם זוגתו - הוא לא שיקר, לא דיווח כלום לאלוף פצ"ן ולמפקדו, סיבת הסיכול בהיבט הצבאי: נתן לבני משפחה את הרכב הצבאי ולא רץ להתוודות במצ"ח. תאמינו לי, אנחנו נפלנו על ראש שלנו, התחלקנו על השכל שלנו. לא רץ להתוודות במצ"ח, כאילו הוא שודד בנקים, או אנס של פדופילים.
אגב, אם מדברים על סכסוכים והלשנות על-ידי בני זוג, כדאי שאהוד ברק יסגור טוב טוב את הפינה עם נאוה, שמא ייצא אף הוא מסוכל מכל הסיפור ההוא, למה מי בצבא לא נתן במהלך חייו את רכב תנאי השירות שלו לאחרים? קצין אחד? שניים? ואיזה רע הם עשו בכך? עקפו נוהלים? SO WHAT? אנא יעמדו כולם לדין משמעתי, ישלמו 2,000 שקל קנס, ואפשר יהיה לוותר על קנס המים. וכך זה יימשך עד שהרמטכ"ל יבין שהוא חייב לשים קץ לסיכולים האלה, הם הרבה יותר חמורים מעבירות הרכב המטופשות שמשמשות עילה לסיכולים הממוקדים האלה.
