בעלי טורים - כמו ארי שביט בהארץ - מציגים לפני הקוראים אותם תמונת מצב מוטה. ייחודית. זה טעמה של שליחות בעל הטור. עליו לייצג עמדה חדה נטולת ניואנסים ולהגן עליה. לעצב דעת קהל ללא התלבטות יתרה. בעלי טורים שיש להם מקורות טובים מתבלים את עמדתם המוטה בקורטוב של סיפור בלעדי מן המקור שהם קרובים אליו. לעיתים יש גם "חשיפה". העירוב של דעה וידיעה אמור להוסיף לטור אמינות.
כך - מפני שאני מעריך את כתיבתו של שביט - כמעט שנרגעתי כאשר קראתי לאחרונה רשימה מפרי עטו שעיסוקה מטבחון חדש שהתגבש בצמרת. "השישייה". ולא שמטבחונים במקום מועצות לביטחון לאומי היו או יהיו המודל החביב עלי לקבלת החלטות בצמרת. אבל הם עדיפים על החלטות שנולדו בחווה בסיעור מוחות של אשפי סחריר מן הזן הפרסומאי.
ציטוט: "הצוות האסטרטגי העליון מורכב מבנימין נתניהו, אהוד ברק, אביגדור ליברמן, משה יעלון, דן מרידור ובני בגין. על השישייה ממעטים לשמוע. מהשישייה מאום לא דולף. לשישייה (כמעט) אין יחסי ציבור ובשישייה (כמעט) אין פוליטיקה.
אבל השישייה עובדת באופן מסודר, ענייני ואחראי. מתכנסת פעמים אחדות בשבוע, מנהלת דיונים של שעות ארוכות. מנווטת את מדיניות החוץ והביטחון של ישראל במקצועיות שלא הייתה כמוה שנים רבות".
טוב לדעת. קראתי בשקיקה וחשבתי שזה יותר מדי טוב מכדי שיהיה אמיתי. חזרה לימים שבהם ממשל היה ממשל. רטרו. חסמב"אי לחלוטין וכמעט שאמרנו דיונים במערה החשמלית. אך אחרי שכמעט נרגעתי בא הביקור המתוקשר של השרים ישי ויעלון בשומרון עם הזיקה המשותפת שלהם למאחזים ותגובת מקורבי שר הביטחון בעקבותיו. עכשיו בא נאום הוירוס והבוגי של יעלון ותגובת לשכת ראש הממשלה אחריה.
השישיה הזאת אינה מדברת ואינה יכולה לדבר בשפה אחת. יעלון ממצב את עצמו מימין לנתניהו שמצא את הדרך להתנהלות אמיתית של מרכז - יישום מוקפד של לקחי טעויות עבר. ליברמן מימין ליעלון. השישייה הזאת טעונה פוליטיקה. ההתנהלות - על פניה- בשאלות יסוד אינה מתואמת. הצוות הזה נשמע טעון פערים בהבנת והערכת יכולת משיכת החבל מול וושינגטון.
עכשיו מתברר שיש בה עוד קול אחד שמבקש להפוך את התקשורת ו"אליטות" - פעם נוספת - למוקד של שינאה עממית. גירסת הבוגי של ביבי הישן ו"הם מפחדים".
יעלון מספק את ההוכחה המוחלטת לכך שהערכת המצב של שביט אין לה על מה שתסמוך. אולי לא כ-ו-ל-ה סחריר. אבל כמעט כולה.
יעלון: "התקשורת היום מוטה. לצערי, עד היום גורמים, תקראו להם אליטות, משפיעים על השיח הציבורי הישראלי באופן מעוות, שקרי, מניפולטיבי ומטעה עד כדי כך שגם היום אנחנו צריכים להמשיך לדאוג. אני עדיין מודאג. יש להם כח. השפעה אם תרצו על ראשי ממשלה. נוצר מצב של מוקדי כח עם סמכות וללא אחריות. אם תרצו, זה לא דמוקרטי. בעלי הון הפכו למוקד כזה, התקשורת היא מוקד כזה ובית המשפט העליון הוא מוקד כזה".
הלו ארי? אתה שם? אתה קורא את הטקסט הדפוק הזה? זה הניסוח שדן מרידור יכול לחתום עליו? שאהוד ברק ילכד סביבו את הלייבור הישראלי? זה התוצר של צוות מקצועי המנהל דיונים של שעות ארוכות? סימון של בית המשפט העליון כמוקד כח עם סמכות אך ללא אחריות?
מותר לשביט לטעות. זה חלק מן השיח התקשורתי הדמוקרטי שבו מוצגות תמונות מצב שהן לעיתים מניפולטיביות. שיח נדרש והכרחי לליבון עמדות גם כאשר הוא מעוות לעיתים. אפילו מטעה.
לא אקרא לו שיקרי. שביט איננו שקרן. אך יש והוא כל כך מוטה שאני נוטה עכשיו לקרוא לו במילת גנאי ממוחזרת עכשיו: אליטות.
