במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו התחייבה הודו לרכוש מהתעשיה האוירית מערכת להגנת כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים, כמו אסדות קידוח. במסגרת המיזם פותחה גם גרסה יבשתית של הטיל. המערכת קרויה ברק-8 והיא מיועדת להגנה אקטיבית אווירית רב-משימתית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המיועדת להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד.
באפריל 2017 חתמה התעשיה האוירית עם הודו על העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, להצטיידות במערכת ההגנה האווירית ברק-8 בהיקף של 1.6 מיליארד דולר. חודש לאחר מכן, הודיעה הודו כי תרכוש טילי ברק-8, הפעם בגרסה הימית ב-630 מיליון דולר נוספים. בשבוע זה נחתמה בהודו עסקה נוספת בהיקף של יותר מ-3 מיליארד דולר. סך כל העסקות מגיע ל-6 מיליארד דולר.
אורכו של הטיל המיירט של מערכת ברק-8 הוא כ-4.5 מטר, קוטרו 54 ס"מ, מוטת כנפיו ברוחב 94 ס"מ. הטיל שוקל 275 ק"ג, והראש הקרבי, בעל מרעום קרבה, שוקל 60 ק"ג. מהירותו המקסימלית של הטיל היא 2 מאך והטווח האפקטיבי שלו 70 ק"מ. במסגרת פיתוח נוסף הוגדל טווח זה ל-150 ק"מ. לטיל מנוע רקטה כפול המאפשר להתקין עליו מנוע נוסף (מאיץ) להגדלת הטווח.
המשגר של הטיל מותקן אנכית ולאחר מכן שיגורו הוא פונה בחדות למסלול אופקי. בזמן מעופו הטיל המיירט מקבל נתונים והנחייה ממכ"ם הספינה שעליה מותקנת המערכת וגם משדר נתונים חזרה אליה. ברק-8 מתוכנן להתמודד עם מגוון רחב של איומים אוויריים מגובה רב ועד גובה נמוך מאוד כגון מטוסים מסוקים וכלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות, וטילי שיוט על-קוליים.
המכ"ם הדיגיטלי החדש המותקן במערכת משלב בתוכו מספר טכנולוגיות מתקדמות כגון אמצעים נגד לוחמה אלקטרונית לגילוי מטרות מהירות, ומסוגל לייצר מספר רב של אלומות הסורקות בו-זמנית אזורים נבחרים. יכולות אלה מאפשרות למכ"ם לבצע מספר משימות במקביל, כמו גילוי וסיווג מטרות ימיות ויבשתיות, מעקב אחר מאות מטרות והנחיית נשק להגנה ותקיפה. המכ"ם אמור לספק תמונת מצב באיכות גבוהה ובקצב ריענון גבוה בכל תנאי מזג האוויר בסביבה הימית. בגרסה הימית של המכ"ם ישנן 4 אנטנות המכסות 360 מעלות.
